מטפל הוליסטי – מהו, איך נראית העבודה ולמי היא מתאימה?

כשאנשים מחפשים מטפל הוליסטי, הם בדרך כלל מחפשים משהו מעט שונה מטיפול שמתמקד רק בסימפטום אחד. הם רוצים להבין את התמונה הרחבה יותר: מה קורה ברגש, במחשבות, בגוף ובחיים – ואיך כל החלקים האלה קשורים זה לזה.

המילה "הוליסטי" מגיעה מהמושג Whole – שלם. לכן טיפול הוליסטי מבוסס על הסתכלות על האדם כמכלול, ולא רק על הבעיה שמופיעה כרגע.

מה זה טיפול הוליסטי?

אין הגדרה אחת מוסכמת לכל מה שנקרא "טיפול הוליסטי", והשם משמש כיום למגוון רחב של גישות. אבל בבסיסו נמצא עיקרון משותף: האדם אינו אוסף של חלקים נפרדים.

הרגש משפיע על המחשבה. המחשבה יכולה להשפיע על הגוף ועל ההתנהגות. מערכות יחסים משפיעות על תחושת הביטחון והערך העצמי. חוויות עבר יכולות להמשיך לעצב תגובות בהווה. והאופן שבו אנחנו חיים משפיע על תחושת החיוניות, המשמעות והשקט שלנו.

לכן מטפל הוליסטי עשוי להתעניין לא רק בשאלה "מה מפריע עכשיו? ", אלא גם בשאלה "איך הקושי הזה משתלב בתמונה הרחבה של האדם והחיים שלו? ".

מה המחקר מצא על טיפול באדם השלם?

הסתכלות רחבה על האדם אינה רעיון ששייך רק לעולם הרפואה המשלימה. סקירה שיטתית של Thomas ועמיתיה, שפורסמה ב-BMJ Open, ביקשה לברר כיצד הספרות המקצועית מגדירה Whole Person Care – טיפול באדם השלם.

החוקרים סקרו 4, 297 פרסומים ואיתרו 50 מקורות שעמדו בקריטריונים. מתוך הניתוח עלו שישה מאפיינים מרכזיים שחזרו בגישות של טיפול באדם השלם: הסתכלות רב-ממדית ומשולבת, חשיבות הקשר הטיפולי, הכרה באדם כייחודי ולא רק כ"אבחנה", ראיית בריאות כיותר מהיעדר מחלה, שימוש במגוון דרכי טיפול והתייחסות גם לאנושיות של המטפל.

ממצא מעניין נוסף היה שהמונחים Whole Person Care, Holistic Care ו-Biopsychosocial Care מופיעים לעיתים באופן חופף, אף שאינם זהים לחלוטין. כלומר, גם בספרות המקצועית קיימת הכרה בצורך לראות את האדם מעבר לסימפטום הבודד.

מטפל הוליסטי לא אמור לטפל רק במה שכואב עכשיו

נניח שאדם מגיע בגלל מתח ולחץ. אפשר לעבוד רק על טכניקות הרגעה, ולעיתים הן בהחלט מועילות. אבל אפשר גם לשאול מה מחזיק את המערכת בדריכות: האם האדם דורש מעצמו יותר מדי? האם קשה לו להציב גבולות? האם הוא מרגיש שהכול תלוי בו? מה קורה כשהוא מנסה דווקא לעצור?

אותו דבר יכול לקרות בתקיעות מקצועית. מבחוץ נראה שהבעיה היא החלטה, אבל מתחתיה יכולים להיות פחד מכישלון, צורך באישור, חוסר ביטחון, אמונה ישנה לגבי כסף או חשש להיראות.

הגישה ההוליסטית מחפשת את הקשרים. היא אינה מניחה שכל דבר קשור לכל דבר, אלא בודקת אילו רבדים באמת רלוונטיים לאדם שנמצא בחדר.

מה יודעים על טיפול ממוקד-אדם? — סקירה שיטתית נוספת של Rathert, Wyrwich ו-Boren בחנה 40 מחקרים בתחום Patient-Centered Care – טיפול ממוקד-אדם – ואת הקשר בינו לבין תוצאות טיפוליות.

התמונה הייתה מורכבת: לא בכל המחקרים נמצא שיפור ברור בתוצאות קליניות, אבל נמצאה תמיכה חזקה יותר לקשר בין טיפול ממוקד-אדם לבין שביעות רצון גבוהה יותר של מטופלים ויכולת טובה יותר לניהול עצמי של מצבם.

המחקר הזה אינו מוכיח שכל טיפול שמכונה "הוליסטי" יעיל. הוא כן מחזק עיקרון חשוב: לאופן שבו המטפל רואה את האדם, מקשיב לו ומשתף אותו בתהליך יש משמעות.

הקשר הטיפולי עצמו הוא חלק מהטיפול — מטפל אינו רק אדם שמפעיל טכניקה. הוא חלק מהתהליך.

במטא-אנליזה גדולה של Flückiger ועמיתיו נבדקו 295 מחקרים עצמאיים שכללו יותר מ-30, 000 מטופלים. נמצא קשר עקבי בין איכות הברית הטיפולית – הקשר, שיתוף הפעולה וההסכמה על מטרות הטיפול – לבין תוצאות הטיפול. הקשר היה דומה בגישות טיפול שונות ובמדינות שונות.

זה לא אומר שקשר טוב לבדו מספיק. אבל הוא מזכיר לנו שטיפול אינו רק "איזו שיטה משתמשים", אלא גם איך שני אנשים מצליחים לעבוד יחד.

גוף ונפש – לא שתי מערכות מנותקות

כבר ב-1977 הציע הפסיכיאטר והרופא George Engel את המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. הוא טען שמודל רפואי שמתייחס רק לביולוגיה אינו מספיק כדי להבין באופן מלא מחלה וסבל, ושצריך להביא בחשבון גם גורמים פסיכולוגיים, התנהגותיים וחברתיים.

כעבור 25 שנה, Borrell-Carrió, Suchman ו-Epstein בחנו מחדש את המודל והציגו אותו לא רק כפילוסופיה אלא כמדריך קליני: להבין כיצד תהליכים ביולוגיים, חוויה אישית, קשרים והקשר חברתי נפגשים אצל אדם מסוים.

חשוב להדגיש: הסתכלות הוליסטית אינה אומרת שכל בעיה גופנית היא רגשית. כאשר יש סימפטום רפואי צריך לבדוק אותו רפואית. ההסתכלות הרחבה יכולה לבוא בנוסף, לא במקום.

איך נראה טיפול הוליסטי אצלי בקליניקה?

כשאדם מגיע אליי, אני מתחיל ממה שמביא אותו עכשיו: חרדה, תקיעות, עומס, חוסר משמעות, קושי בקבלת החלטה, דפוס שחוזר או תחושה שמשהו בחיים צריך להשתנות.

אני רוצה להבין קודם מה באמת קורה. לא רק מהו הסימפטום, אלא מה נמצא סביבו ומתחתיו.

אנחנו בודקים את המחשבות, הרגשות, האמונות, תגובות הגוף והחוויות שנבנו לאורך הדרך. בגישה שלי אני משלב גם עבודה אנרגטית כרובד נוסף של החוויה. אני לא מציג אותה כאילו המחקרים על Whole Person Care מוכיחים אותה; זו חלק מהדרך המקצועית שפיתחתי.

המטרה היא לא רק להבין למה האדם מרגיש כך, אלא לנסות ליצור שינוי בחוויה עצמה ובהמשך גם באופן שבו הוא פועל בחיים.

מרגישים שהקושי שלכם הוא חלק מתמונה רחבה יותר ולא רק סימפטום אחד?

לפרטים על טיפול אצלי בקליניקה

טיפול הוליסטי אינו רק להרגיש טוב יותר

אפשר להגיע כדי להקל על חרדה או עומס, וזה צורך לגיטימי. אבל לאורך הדרך עולה לעיתים שאלה נוספת: מה האדם רוצה שיקרה במקום?

לא רק: ממה אני רוצה להיפטר?

אלא גם: איך אני רוצה לחיות? איזה קשר אני רוצה עם עצמי? מה חשוב לי? מה אני רוצה לבטא? איזו בחירה הפכה כבר מזמן למשהו שאני דוחה?

מבחינתי טיפול הוליסטי יכול לנוע בהדרגה מהקלה על קושי אל בחירה, כיוון, מימוש וביטוי.

למי יכולה להתאים עבודה עם מטפל הוליסטי?

גישה הוליסטית יכולה להתאים למי שמרגישים שהקושי שלהם אינו יושב ברובד אחד בלבד: למשל כאשר מתח מתבטא גם בגוף, כאשר דפוס רגשי קשור ליחסים ולערך עצמי, או כאשר יש פער בין הבנה שכלית לבין מה שמרגישים ופועלים בפועל.

היא מתאימה במיוחד למי שמחפשים עבודה שמחברת בין הרבדים, אבל עדיין שומרת על הבחנה בין מה שניתן לעבוד איתו במפגש לבין מצבים שדורשים אבחון או טיפול רפואי ופסיכולוגי ייעודי.

איך לבחור מטפל הוליסטי?

דווקא מפני שהמונח "מטפל הוליסטי" רחב, כדאי לבדוק מה באמת עומד מאחוריו.

כדאי לשאול מהי ההכשרה של המטפל, איך הוא מסביר את העבודה, מה הוא מבטיח ומה הוא לא מבטיח, האם הוא מכיר בגבולות השיטה שלו, והאם הוא יודע מתי נכון להפנות לרופא או לאיש מקצוע אחר.

אבל יש גם שאלה פשוטה מאוד: האם אתם מרגישים שאתם יכולים לדבר איתו בכנות? האם יש תחושה של הקשבה, רצינות וכבוד? לא כל מטפל מתאים לכל אדם, וההתאמה עצמה חשובה.

לסיכום

אולי הדרך הפשוטה ביותר להבין טיפול הוליסטי היא זו: אדם מגיע עם בעיה, אבל אנחנו לא עובדים רק עם הבעיה. אנחנו עובדים עם האדם שחווה אותה.

עם ההיסטוריה שלו, הרגש, המחשבות, הגוף, האמונות, הבחירות, הרצונות והדרך שבה כל אלה נפגשים בחיים שלו עכשיו.

המטרה אינה רק לצבור עוד הסבר, אלא לאפשר שינוי שיכול לעבור בהדרגה מן החוויה הפנימית אל האופן שבו האדם חי.

מחקרים ומקורות

• Thomas, H. , Mitchell, G. , Rich, J. , & Best, M. (2018). Definition of Whole Person Care in General Practice in the English Language Literature: A Systematic Review. BMJ Open, 8(12), e023758. DOI: 10. 1136/bmjopen-2018-023758.
• Rathert, C. , Wyrwich, M. D. , & Boren, S. A. (2013). Patient-Centered Care and Outcomes: A Systematic Review of the Literature. Medical Care Research and Review, 70(4), 351-379. DOI: 10. 1177/1077558712465774.
• Engel, G. L. (1977). The Need for a New Medical Model: A Challenge for Biomedicine. Science, 196(4286), 129-136. DOI: 10. 1126/science. 847460.
• Borrell-Carrió, F. , Suchman, A. L. , & Epstein, R. M. (2004). The Biopsychosocial Model 25 Years Later: Principles, Practice, and Scientific Inquiry. Annals of Family Medicine, 2(6), 576-582. DOI: 10. 1370/afm. 245.

הבהרה: המידע במאמר נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או נפשי.