המימד החמישי – איך מגיעים אליו ומה משתנה בתודעה?

מאת יניב שלמה

המימד החמישי, בשפה הרוחנית־תודעתית, אינו מקום פיזי אלא דרך לתאר שינוי במצב התודעה. המעבר אליו מתאר תנועה מפחד, הישרדות ושליטה ליותר נוכחות, חיבור, בחירה ויצירה. לכן השאלה „איך מגיעים למימד החמישי? ” אינה מתייחסת למסע למקום אחר, אלא לשינוי באופן שבו אנחנו פוגשים את עצמנו ואת החיים.

מבחינתי אין כאן טענה מדעית שהאנושות עוברת לממד פיזיקלי נוסף. אני משתמש במושג כדי לתאר שינוי בנקודת ההפעלה שלנו בתוך החיים: פחות פעולה אוטומטית מתוך פחד, עבר והישרדות, ויותר יכולת לזהות את מה שמפעיל אותנו, להתחבר לרצון ולבחור כיוון חדש.

מהו המימד החמישי?

בפיזיקה ובמתמטיקה למושג „ממד חמישי” יש משמעויות תאורטיות מוגדרות. זה אינו המובן שבו אני משתמש כאן. בשפה הרוחנית־תודעתית המושג מתאר מצב שבו האדם חווה פחות נפרדות ופחות הזדהות עם מנגנוני ההישרדות, ויותר אפשרות לפעול מתוך נוכחות, משמעות ובחירה.

אני מציע לראות בו לא מדרגה מיסטית שצריך להגיע אליה, אלא שינוי באופן שבו אנחנו פוגשים את החיים. במקום לפעול שוב ושוב מתוך מה שכבר נוצר בנו בעבר, אנחנו מתחילים לזהות את נקודת ההפעלה הזאת ולגלות שאפשר לפעול גם ממקום אחר.

איך מגיעים למימד החמישי?

מבחינתי אין פעולה אחת שמביאה אדם אל „המימד החמישי”, וגם לא רגע שבו אפשר לסמן שהגענו. זהו תהליך של שינוי באופן שבו אנחנו פוגשים את עצמנו, את הפחדים שלנו ואת הבחירות שאנחנו עושים.

• לזהות את נקודת ההפעלה: לראות מתי פחד, הישרדות, צורך בשליטה או דפוס ישן מנהלים את התגובה שלנו.
• לפגוש את מה שנמצא מתחת לדפוס: לעבוד עם הרגש, החוויה, האמונה והמטען שממשיכים להחזיק את התנועה הישנה.
• להתחבר לרצון ולכיוון: לברר מה אנחנו מבקשים ליצור, לא רק ממה אנחנו רוצים להתרחק.
• להפוך את השינוי לבחירה בחיים: לתת לתודעה החדשה ביטוי ביחסים, בעבודה, בגבולות, ביצירה ובפעולות יומיומיות.

המטרה אינה להיות כל הזמן רגועים, „בתדר גבוה” או נטולי פחד. המעבר מתרחש כשנוצר יותר מרחב בין מה שמופעל בנו לבין הדרך שבה אנחנו בוחרים לפעול. להעמקה אפשר לקרוא על המעבר מהמימד השלישי למימד החמישי ועל הסימנים לשינוי התודעתי בדרך.

המציאות נוצרת גם מתוך מה שכבר קיים בתוכנו — כל אחד מאיתנו מגיע אל ההווה עם היסטוריה: חוויות, מערכות יחסים, פחדים, הצלחות, אכזבות, אמונות ודפוסי הגנה. כל אלה אינם נשארים רק בעבר. הם הופכים לחלק מהאופן שבו אנחנו מפרשים את ההווה ובוחרים בתוכו.

אם למדתי שלא בטוח לבטא את עצמי, אני עשוי להמשיך לצמצם את עצמי גם כשהמציאות כבר השתנתה. אם חוויתי שוב ושוב אכזבה, אני עשוי להיכנס להזדמנות חדשה כשחלק ממני כבר מצפה לכישלון. כך העבר ממשיך להשתתף ביצירת ההווה – לא כעונש ולא כקסם, אלא דרך מערכת של תפיסות, רגשות ובחירות.

מתודעת הישרדות לתודעת יצירה — תודעת הישרדות אינה דבר רע. היא חלק מהיכולת שלנו להגן על עצמנו. כאשר אנחנו חווים סכנה או חוסר ביטחון, המערכת מחפשת ודאות, שליטה ומה שכבר מוכר. הבעיה מתחילה כשהיא ממשיכה לנהל גם את המקומות שבהם אנחנו רוצים ליצור משהו חדש.

אז אנחנו יכולים לומר שאנחנו רוצים שינוי – אבל לבחור שוב מתוך הפחד; לרצות קשר חדש – ולהיכנס אליו מתוך הפגיעות של הקשר הקודם; לרצות ביטוי – ולהמשיך להתאים את עצמנו למה שאנחנו חושבים שמצפים מאיתנו.

במובן שבו אני עובד עם המושג, המעבר למימד החמישי הוא מעבר מהפעלה אוטומטית ליכולת להיות נוכחים במבנים הקיימים ולבחור אחרת.

ומה הקשר ליצירת מציאות?

אני לא מבין יצירת מציאות כטענה שמספיק לחשוב על משהו כדי שהוא יופיע. איננו שולטים בכל מה שקורה בעולם, באנשים אחרים או בתנאי החיים. אבל יש לנו השפעה עמוקה על הדרך שבה אנחנו משתתפים במציאות: מה אנחנו מסוגלים לראות, ממה אנחנו נמנעים, איזו אפשרות אנחנו מסוגלים לדמיין, מה אנחנו בוחרים ואיך אנחנו פועלים.

כאשר נקודת ההפעלה משתנה, גם האפשרויות שאנחנו רואים והפעולות שאנחנו מסוגלים לעשות יכולות להשתנות. מכאן יכולה להתחיל להיווצר מציאות אחרת.

הזמן אינו רק השעון

במובן הפיזי אנחנו חיים בזמן ליניארי: עבר, הווה ועתיד. אבל בחוויה האנושית, אירוע שהתרחש לפני שנים יכול להיות נוכח בגוף וברגש כאילו חלק ממנו מתרחש עכשיו, ואירוע שעוד לא התרחש יכול כבר לעורר פחד או תקווה.

כלומר, העבר והעתיד משתתפים בחוויה של ההווה. בעבודה תודעתית אנחנו לא משנים את העובדה שאירוע התרחש; אנחנו יכולים לשנות את המקום שממנו הוא ממשיך לחיות בתוכנו. כשהמשמעות, הרגש והתגובה משתנים – העתיד כבר אינו חייב להיות המשך אוטומטי של העבר.

כוונה אינה משאלה

כוונה, כפי שאני עובד איתה, אינה בקשה פסיבית מהיקום. היא יצירת כיוון. אם אני רוצה זוגיות אחרת, עבודה אחרת, יותר חופש, יצירה או משמעות, השאלה אינה רק מה אני רוצה לקבל, אלא מי אני בתוך המציאות הזאת, מה בי עדיין פועל מתוך המציאות הישנה, ומהי הפעולה שמבטאת את הבחירה החדשה.

תודעה • אנרגיה • בינה

בדרך שפיתחתי אני עובד עם שלושה ממדים מרכזיים. התודעה מאפשרת לראות את המבנים שמתוכם אנחנו פועלים – מחשבות, אמונות, פחדים וסיפורים. האנרגיה קשורה לאופן שבו המבנים האלה מוחזקים ונחווים במערכת – בכיווץ, עומס, חיוניות ותנועה. הבינה היא היכולת להתבונן, לזהות כיוון חדש ולאפשר בחירה שאינה זהה לאוטומט הישן.

מה המחקר יכול לומר על כל זה?

אין מחקר מדעי שמוכיח את „המימד החמישי” במובן הרוחני, ואין בסיס מדעי לקביעה שמחשבה או „תדר” לבדם משנים את המציאות החיצונית. עם זאת, מחקר על נוירופלסטיות, זיכרון, self-efficacy, דמיון מנטלי וכוונות יישום מראה שהאדם אינו מערכת קבועה לחלוטין: למידה, משמעות, ציפייה ותרגול יכולים להשפיע על דפוסי תגובה והתנהגות.

המחקרים האלה אינם הוכחה למימד החמישי. הם מעניינים משום שהם מתארים, בשפה מדעית אחרת, יכולת אנושית להשתנות ולא להיות רק תוצאה פסיבית של מה שכבר קרה.

המימד החמישי כדרך עבודה

מבחינתי זו עבודה שאפשר להתחיל עכשיו: לזהות את המציאות הקיימת, לזהות מאיזה מבנה פנימי אנחנו פוגשים אותה, לעבוד עם החוויות והדפוסים שממשיכים להפעיל אותנו, להתחבר מחדש למה שאנחנו רוצים ליצור, להגדיר כוונה ולאפשר לה לקבל ביטוי בבחירות ובפעולות בתוך החיים.

נתרגל יחד, באמצעות חניכה והכוונה, איך לעבוד עם שדה אנרגטי, לנוע בין מצבים תודעתיים, לחוות זמן ומרחב בצורה אחרת, להיפתח לתנועה במרחב האסטרלי ולקליטת מידע דרך התודעה והאינטואיציה.

המטרה היא לא רק להבין מהו המימד החמישי — אלא להתחיל לחוות אותו.

להתחיל את החיבור

מפגשים וסדנאות ליצירת מציאות במימד החמישי

זה הבסיס למפגשים ולסדנאות שאני מפתח סביב יצירת מציאות במימד החמישי. אנחנו לא מסתפקים ברשימת משאלות או בדמיון של עתיד רצוי. מתחילים מהמציאות כפי שהיא היום ובודקים מה ממשיך להחזיק אותה בתוכנו.

משם עובדים עם התודעה, הרגש, הגוף והאנרגיה, ומתחברים לאפשרות החדשה. במפגש אישי אפשר לעבוד עם נושא מדויק בחיים; בסדנה אפשר לעבור תהליך רחב יותר של זיהוי המציאות הקיימת, שחרור מבנים, חיבור למהות ולרצון, יצירת כיוון חדש ותרגול פעולה מתוכו.

רוצים להתחיל ליצור מציאות אחרת?

אם יש תחום שבו אתם מרגישים שאתם ממשיכים ליצור שוב ושוב את אותה מציאות – בקשרים, בעבודה, במימוש, בכסף, ביצירה או בדרך שבה אתם חווים את עצמכם – אפשר להתחיל בבדיקה של המקום בתוככם שממנו המציאות נוצרת היום.

במפגש נזהה יחד את המציאות הקיימת, את המבנים שממשיכים להפעיל אותה ואת הכיוון שאתם מבקשים ליצור, ונעבוד עם התודעה, הרגש, הגוף והאנרגיה כדי להתחיל לאפשר תנועה חדשה.

מה ההבדל בין המימד השלישי למימד החמישי?

בשפה שבה אני משתמש כאן, „המימד השלישי” מתאר תודעה שמופעלת במידה רבה מתוך הישרדות, פחד, נפרדות ושליטה, בעוד „המימד החמישי” מתאר יותר נוכחות, חיבור, בחירה ויצירה. אלה אינם מקומות פיזיים אלא שתי דרכים לתאר מצבי תודעה ודפוסי פעולה.

האם המימד החמישי הוא מקום?

לא במובן של המאמר הזה. אני לא מתייחס אליו כמקום גאוגרפי או כממד פיזיקלי שאליו נוסעים, אלא כמטאפורה וכמסגרת רוחנית־תודעתית לשינוי באופן שבו אנחנו חווים ופוגשים את החיים.

איך יודעים שעוברים למימד החמישי?

אפשר לזהות את התנועה פחות דרך חוויה מיסטית אחת ויותר דרך שינוי מתמשך: יותר יכולת לזהות דפוסים בזמן אמת, פחות תגובה אוטומטית מתוך פחד, יותר הקשבה פנימית ויותר בחירות שתואמות את האדם שאנחנו מבקשים להיות. הרחבתי על כך במאמר סימנים למעבר למימד החמישי.

האם כל אחד יכול להגיע למימד החמישי?

אני רואה את הפוטנציאל לשינוי תודעתי כיכולת אנושית, לא כמועדון רוחני סגור. יחד עם זאת, לכל אדם יש קצב, נסיבות ודפוסים שונים. במאמר מה מאפשר את המעבר ומה מעכב אותו אני מרחיב על החסמים והתנאים שמאפשרים את התנועה.

לסיכום

המושג המימד החמישי משמש כאן כשפה לתנועה תודעתית ורוחנית, לא כיעד פיזיקלי ולא כמבחן של "רמה". המשמעות שלו נבנית כאשר יותר נוכחות, הבחנה, חיבור ובחירה נכנסים ליחסים, לעבודה ולדרך שבה אנחנו פוגשים פחד ואי־ודאות. שם רעיון רוחני מתחיל להפוך לדרך חיים.

מחקרים ומקורות

• Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. New York: W. H. Freeman.
• Gollwitzer, P. M. (1999). Implementation Intentions: Strong Effects of Simple Plans. American Psychologist, 54(7), 493-503. DOI: 10. 1037/0003-066X. 54. 7. 493.
• Schacter, D. L. , Addis, D. R. , & Buckner, R. L. (2007). Remembering the Past to Imagine the Future: The Prospective Brain. Nature Reviews Neuroscience, 8, 657-661. DOI: 10. 1038/nrn2213.
• Nader, K. , Schafe, G. E. , & LeDoux, J. E. (2000). Fear Memories Require Protein Synthesis in the Amygdala for Reconsolidation after Retrieval. Nature, 406, 722-726. DOI: 10. 1038/35021052.
• Draganski, B. , et al. (2004). Neuroplasticity: Changes in Grey Matter Induced by Training. Nature, 427, 311-312. DOI: 10. 1038/427311a.

הבהרה: המידע במאמר נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או נפשי.