לחיות במימד החמישי – איך התודעה החדשה מתבטאת ביחסים, בעבודה ובבחירות?

קל לדבר על המימד החמישי כרעיון. הרבה יותר מעניין לשאול איך הוא נראה ביום שני בבוקר.

לפני שמעמיקים באופן שבו התודעה הזאת מתבטאת בחיים, אפשר לקרוא מה זה המימד החמישי ומה משתנה בתודעה.

איך תודעה חדשה מתבטאת בשיחה עם בן או בת זוג? מה היא עושה כשמנהל מעצבן אותנו? איך היא פוגשת כסף, עבודה, קנאה, פחד, גבולות או החלטה שאנחנו דוחים?

מבחינתי, אם המימד החמישי נשאר רק חוויה במדיטציה או שפה רוחנית, הוא עדיין לא הפך לדרך חיים. המעבר נעשה ממשי כאשר משהו באופן שבו אנחנו מגיבים, בוחרים ויוצרים מתחיל להשתנות.

מימד חמישי ביחסים: חיבור בלי לאבד את עצמי

בתודעת הישרדות קשר יכול להיות מקום שבו אנחנו מחפשים ביטחון: שלא יעזבו, שלא ידחו, שיאשרו שאנחנו ראויים.

מתוך הפחד הזה אנחנו יכולים לרצות, לשלוט, להיאחז או להתרחק לפני שיפגעו בנו.

חיבור ממקום בוגר יותר אינו אומר שאין צורך באהבה. הוא אומר שהקשר אינו צריך לשאת לבדו את כל תחושת הערך שלנו.

להיות בקשר בלי להפוך את האחר לאחראי לכל מה שאני מרגיש

אחריות פנימית אינה לומר שכל מה שקורה לי הוא "באשמתי". היא היכולת להבדיל בין מה שהאחר עשה לבין מה שהאירוע הפעיל בתוכי.

אם מישהו פוגע בי, האחריות שלו נשארת. ובאותו זמן אני יכול לבדוק מה קורה בי: איזה פחד, זיכרון או אמונה הופעלו? מה אני צריך עכשיו? איזה גבול נכון?

כך אנחנו יוצאים בהדרגה מהחלוקה הפשוטה של קורבן ואשם ונכנסים לעמדה שיש בה גם אמת, גם גבול וגם אחריות.

חיבור אינו להסכים עם כולם — תודעת אחדות יכולה להישמע כאילו אין יותר קונפליקט. בפועל, אנשים שונים רוצים דברים שונים.

אפשר להיות בתודעת חיבור ולומר לא. אפשר לעזוב קשר. אפשר לכעוס. אפשר לעמוד מול עוול.

השאלה היא מאיפה הפעולה מגיעה: האם אני חייב למחוק את האחר כדי להגן על עצמי, או שאני מסוגל לעמוד על שלי בלי להפוך אותו לאויב מוחלט?

מה המחקר אומר על אוטונומיה בתוך קשר?

תיאוריית ההכוונה העצמית של Ryan ו-Deci מדגישה שאוטונומיה וקשר אינם צרכים מתחרים. בני אדם זקוקים גם לחוויה של בחירה פנימית וגם לקשר ושייכות.

זו נקודה משמעותית מאוד בעיניי: חיבור אמיתי אינו ביטול העצמי. הוא קשר שבו יש מקום גם לקרבה וגם לאמת פנימית.

מימד חמישי בעבודה: לא רק מה אני עושה – אלא מאיפה אני עושה

אפשר להחליף עבודה ולהישאר באותה תודעה בדיוק. לעבור מארגון אחד לאחר ועדיין לפעול בעיקר מפחד, הוכחה, השוואה ושליטה.

ומצד שני, אפשר להישאר באותה עבודה ולשנות משהו עמוק בדרך שבה אנחנו נמצאים בה: להציב גבולות, לבטא יותר מהיכולת שלנו, להפסיק לחפש אישור מכל אדם, או ליצור תחום חדש שמרגיש משמעותי יותר.

לכן השאלה אינה רק "מה המקצוע הנכון לי? " אלא גם "איזה אדם אני בתוך העבודה? "

מטרות שמחוברות יותר לעצמי

Sheldon ו-Elliot מצאו במחקרים אורכיים שמטרות שהיו תואמות יותר לערכים ולנטיות הפנימיות נקשרו למאמץ מתמשך יותר ולהשגת מטרות, וכאשר הושגו – גם לעלייה גדולה יותר ברווחה.

הממצא אינו אומר שצריך לעבוד רק במה שאנחנו אוהבים. הוא כן מזמין לבדוק האם חלק מהמטרות שלנו הן עדיין באמת שלנו, או שהן נשארו בעיקר מפני שכבר התרגלנו לרדוף אחריהן.

מהישג כביטחון להישג כביטוי

בתודעת הישרדות הישג יכול לשמש להוכחה: אם אצליח, אהיה שווה. אם אקבל את הקידום, סוף סוף ארגיש מספיק.

בתודעת יצירה הישג יכול לקבל תפקיד אחר: דרך לבטא יכולת, ליצור משהו, להשפיע או להתפתח.

מבחוץ אפשר לראות אותו הישג. מבפנים המנוע שונה. וכשהמנוע שונה, גם הכישלון מקבל משמעות אחרת.

מימד חמישי וכסף

רוחניות וכסף מוצגים לעיתים כעולמות מנוגדים. בעיניי זו הפרדה מיותרת.

כסף הוא חלק מהמציאות שבה אנחנו חיים. אפשר לפחד ממנו, להיאחז בו, להתבייש לרצות אותו או להפוך אותו למדד היחיד לערך.

העבודה התודעתית אינה להעמיד פנים שכסף אינו חשוב. היא לבדוק איזה יחס אנחנו יוצרים איתו: האם הוא רק הישרדות? כוח? הוכחה? חופש? אמצעי ליצירה? מה מפעיל אותנו סביבו?

בחירה במימד החמישי אינה בחירה ללא פחד

אחד המיתוסים הוא שאם הבחירה "נכונה", נרגיש שקט מוחלט.

בפועל אפשר לבחור משהו מדויק מאוד ועדיין לפחד. שינוי עבודה יכול להיות נכון ולהפעיל חשש כלכלי. גבול בזוגיות יכול להיות נכון ולהעלות פחד מדחייה.

לכן אני לא מחפש רק את התחושה הנעימה. אני מחפש התאמה: האם הבחירה מחוברת למה שחשוב לי, גם כאשר היא דורשת אומץ?

מהי גמישות פסיכולוגית בתוך החלטות?

Kashdan ו-Rottenberg מדגישים שבריאות נפשית אינה רק החזקה במחשבות חיוביות, אלא יכולת להתאים את ההתנהגות להקשר ולפעול מתוך ערכים גם כאשר מופיעים רגשות מורכבים.

זה מתאים מאוד לאופן שבו אני מבין בחירה בתודעה חדשה: לא לחכות עד שהפחד ייעלם, אלא לאפשר לפחד להיות שם בלי לתת לו להיות הקול היחיד.

מימד חמישי ויצירת מציאות

יצירת מציאות אינה בעיניי מנגנון שבו חושבים מחשבה והיקום חייב למסור לנו תוצאה.

אנחנו חיים בתוך מציאות שיש בה אנשים אחרים, נסיבות, גוף, חברה ומקריות. לא הכול בשליטתנו.

אבל יש לנו השפעה עמוקה על החלק שאנחנו מביאים: למה אנחנו מפנים קשב, מה אנחנו מזינים, אילו בחירות אנחנו עושים, איך אנחנו פועלים ואילו הזדמנויות אנחנו מסוגלים לזהות ולפגוש.

כוונה צריכה לקבל גוף

כוונה שלא נכנסת לפעולה נשארת רעיון.

אם אני רוצה קשר אחר, איפה אני מדבר אחרת? אם אני רוצה יותר יצירה, איפה אני מקצה לה זמן? אם אני רוצה חופש, איזה גבול אני מציב?

המימד החמישי אינו רק מצב תודעה. הוא האופן שבו התודעה מתורגמת לצעד.

המחקר על Implementation Intentions והמעבר מכוונה לפעולה

Gollwitzer ו-Sheeran ערכו מטא-אנליזה של 94 בדיקות עצמאיות של Implementation Intentions – תוכניות שמגדירות מראש "אם X יקרה, אעשה Y".

הם מצאו אפקט חיובי בינוני-גדול על השגת מטרות. כלומר, כוונה כללית נעשית יעילה יותר כאשר היא מקבלת הקשר ופעולה ברורים.

המחקר אינו עוסק ביצירת מציאות רוחנית. הוא כן מזכיר שהמרחק בין תודעה חדשה לחיים חדשים עובר דרך התנהגות קונקרטית.

נתרגל יחד, באמצעות חניכה והכוונה, איך לעבוד עם שדה אנרגטי, לנוע בין מצבים תודעתיים, לחוות זמן ומרחב בצורה אחרת, להיפתח לתנועה במרחב האסטרלי ולקליטת מידע דרך התודעה והאינטואיציה.

המטרה היא לא רק להבין מהו המימד החמישי — אלא להתחיל לחוות אותו.

להתחיל את החיבור

מימד חמישי בגוף

אפשר לדבר על תודעה גבוהה ולהתעלם לגמרי מהגוף. בעיניי זו טעות.

הגוף הוא המקום שבו אנחנו פוגשים את החיים. הוא מגיב לפחד, קרבה, מאבק, עומס ושינוי. הוא יכול לספר לנו שאנחנו אומרים "כן" כאשר בפנים יש כיווץ, או שאנחנו נכנסים שוב למצב של דריכות.

אני משלב בעבודה גם קשב לגוף ולעולם האנרגטי, לא כדי להפוך כל תחושה ל"מסר", אלא כדי להרחיב את המידע שאנחנו מוכנים להקשיב לו.

מימד חמישי אינו חיים ללא קושי

אם אנחנו מצפים שאחרי מעבר תודעתי שום דבר לא יכאיב, כל כאב יהפוך להוכחה שנכשלנו.

החיים ממשיכים לכלול אובדן, מחלה, אי-ודאות, קונפליקט וכישלון. תודעה חדשה אינה מבטיחה שליטה בהם.

היא יכולה לשנות את האופן שבו אנחנו פוגשים אותם: פחות הזדהות מוחלטת, יותר גמישות, יותר יכולת לחזור לעצמנו ולבחור את הצעד הבא.

חמלה כדרך חיים, לא רק כתחושה

חמלה אינה רק להרגיש אהבה בזמן מדיטציה. היא יכולה להיראות כמו להקשיב לפני שמגיבים, להציב גבול בלי להשפיל, להכיר בכאב של אדם אחר בלי לקחת עליו אחריות מלאה, ולהתייחס גם לחלקים הקשים שלנו בפחות שנאה.

בניסוי של Fredrickson ועמיתיה, תרגול Loving-Kindness Meditation נקשר לאורך הזמן לעלייה ברגשות חיוביים ולבניית משאבים אישיים. שוב, זה אינו מחקר על "מימד חמישי", אבל הוא מראה שאיכויות של יחס וקשב יכולות להפוך לתרגול ולא רק לאידיאל.

איך נראית תודעה חדשה ביום קשה?

דווקא יום קשה הוא מקום טוב לבדוק את התודעה.

לא אם הצלחנו להישאר רגועים כל הזמן, אלא האם אנחנו מזהים מוקדם יותר שהופעלנו. האם אנחנו מסוגלים לעצור לפני תגובה. האם אפשר לבקש עזרה. האם אנחנו זוכרים שהמצב הנוכחי אינו כל מי שאנחנו.

זו עבודה יומיומית, לא תעודה רוחנית.

איך אני עובד עם זה במסע למימד החמישי?

במסע אנחנו לוקחים את העקרונות הגדולים ומורידים אותם לחיים.

איפה אני עדיין פועל בעיקר מהישרדות? איפה אני מחפש אישור? איזה קשר מבקש גבול אחר? איזה תחום בחיים מבקש יצירה? מה אני כבר יודע אבל עדיין לא מעז לעשות?

אנחנו עובדים דרך תודעה, אנרגיה ובינה, ואז בודקים איך הדבר הופך לבחירה ולפעולה. בעיניי זה השלב שבו המימד החמישי מפסיק להיות מושג והופך למסע מעשי.

לסיכום

לחיות במימד החמישי אינו לחיות מעל החיים. זה לחיות עמוק יותר בתוכם.

ביחסים – להיות מחובר בלי למחוק את עצמנו. בעבודה – ליצור ולבטא בלי שכל הערך שלנו יהיה תלוי בהישג. בבחירות – לפעול מתוך התאמה גם כשהפחד קיים. ביצירת מציאות – לחבר כוונה לפעולה ולאחריות.

התודעה החדשה אינה נמדדת בכמה רעיונות רוחניים אנחנו מכירים, אלא בכמה הם מתחילים לשנות את האופן שבו אנחנו חיים.

מחקרים ומקורות

• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. American Psychologist, 55(1), 68-78. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Sheldon, K. M. , & Elliot, A. J. (1999). Goal Striving, Need Satisfaction, and Longitudinal Well-Being: The Self-Concordance Model. Journal of Personality and Social Psychology, 76(3), 482-497. DOI: 10. 1037/0022-3514. 76. 3. 482.
• Kashdan, T. B. , & Rottenberg, J. (2010). Psychological Flexibility as a Fundamental Aspect of Health. Clinical Psychology Review, 30(7), 865-878. DOI: 10. 1016/j. cpr. 2010. 03. 001.
• Gollwitzer, P. M. , & Sheeran, P. (2006). Implementation Intentions and Goal Achievement: A Meta-analysis of Effects and Processes. Advances in Experimental Social Psychology, 38, 69-119. DOI: 10. 1016/S0065-2601(06)38002-1.
• Fredrickson, B. L. , Cohn, M. A. , Coffey, K. A. , Pek, J. , & Finkel, S. M. (2008). Open Hearts Build Lives. Journal of Personality and Social Psychology, 95(5), 1045-1062. DOI: 10. 1037/a0013262.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.