חוסר מימוש עצמי – מה באמת עוצר אותנו מלהגשים את עצמנו?

חוסר מימוש עצמי יכול להיראות מבחוץ כמו דחיינות, חוסר החלטיות או קושי להתמיד. אבל לעיתים קרובות הוא מורכב יותר. יש רצון, יש רעיונות ואפילו יכולת, ובכל פעם שמתקרבים לצעד ממשי מופיעים ספק, עייפות, דחייה או צורך לחכות לעיתוי "הנכון".

כדי להבין מה עוצר, כדאי לעבור מהשאלה "למה אני לא עושה? " לשאלה רחבה יותר: מה קורה בתוכי כאשר הדבר שאני רוצה מתחיל להפוך לאפשרות אמיתית?

כשיש רצון אבל אין תנועה

פער בין רצון לפעולה אינו בהכרח עצלות. פעולה משמעותית דורשת לא רק מוטיבציה אלא גם תחושת מסוגלות, יכולת לשאת אי-ודאות, מקום רגשי לשינוי והרגלים שתומכים בתנועה.

אפשר לרצות מאוד דבר מסוים, ובאותו זמן לחוות אותו כאיום על יציבות, שייכות או זהות. שני החלקים אמיתיים, ולכן דחיפה בכוח אינה תמיד פותרת את הקונפליקט.

המחיר הסמוי של שינוי

כל שינוי משמעותי כולל גם ויתור. כשעוברים תפקיד, משנים קריירה, מתחילים ליצור או מציבים גבול, אנחנו לא רק מקבלים משהו חדש; לפעמים נפרדים מתפקיד מוכר, מאישור חיצוני, מתדמית או מתחושת ודאות.

לכן כדאי לשאול לא רק "מה ארוויח אם אצליח? " אלא גם "מה אצטרך לעזוב או לשנות אם אצליח? ". לעיתים שם נמצא החסם.

אמונות שמצמצמות את האפשרויות — אמונות כמו "זה מאוחר מדי", "אני לא מספיק טוב", "אין לי את מה שצריך" או "אי אפשר להתפרנס מזה" יכולות להפוך למסננים. הן משפיעות על מה שאנחנו רואים כהזדמנות, כמה מאמץ נרשה לעצמנו להשקיע ואיך נפרש קושי ראשוני.

Bandura הדגיש במסגרת תיאוריית המסוגלות העצמית שציפיות לגבי היכולת להתמודד משפיעות על בחירת משימות, התמדה ומאמץ. מסוגלות אינה הבטחה שנצליח; היא התחושה שיש לנו סיכוי להתמודד גם עם הקושי שבדרך.

אוטונומיה: האם המטרה באמת שלי? — Self-Determination Theory מבחינה בין פעולה שמחוברת להזדהות פנימית לבין פעולה שנשענת בעיקר על לחץ, אשמה או ציפיות חיצוניות. כאשר המטרה אינה באמת שלנו, ייתכן שנשקיע הרבה אנרגיה בניסיון לייצר מוטיבציה לדבר שאיננו רוצים מספיק.

לפעמים "חוסר מימוש" הוא דווקא מסר שהמטרה עצמה דורשת בדיקה, לא רק האדם שמתקשה להשיג אותה.

מכוונה כללית לצעד שאפשר לבצע — גם כאשר המטרה מדויקת, כוונה כללית אינה תמיד מספיקה. Gollwitzer ו-Sheeran סיכמו 94 בדיקות של Implementation Intentions ומצאו אפקט חיובי בינוני-גדול על השגת מטרות. תוכנית מסוג "אם יקרה X, אעשה Y" עוזרת להפוך רצון להקשר פעולה ברור.

אם גם צעד קטן ומוגדר ממשיך להידחות, זו כבר אינפורמציה: כדאי לבדוק איזה פחד, קונפליקט או הרגל מופעל בדיוק בנקודת הביצוע.

לא כל חסם נמצא "בתוכנו"

חשוב לא להפוך כל קושי למבנה פסיכולוגי. כסף, בריאות, אחריות משפחתית, שוק עבודה ותנאים חברתיים הם חסמים אמיתיים. העבודה אינה לשכנע אדם שהכול אפשרי אם רק יאמין.

המטרה היא להבחין בין מגבלה מציאותית שדורשת תכנון לבין מגבלה פנימית שמרחיבה את הסיכון עד שלא נשארת שום אפשרות.

איך אני עובד עם חוסר מימוש?

במפגש בהירות ומיקוד אנחנו בודקים גם מה מבקש להתממש וגם מה קורה כאשר מתקרבים אליו. אני מתעניין במחשבות, ברגש, בחוויה הגופנית, בדפוסים ובהיסטוריה של הבחירות. לפי הצורך אני משלב גם עבודה אנרגטית כחלק מהגישה שלי, בלי לטעון שהמחקרים על מוטיבציה או מסוגלות מוכיחים מנגנון אנרגטי.

לאחר שמבינים את המבנה, מחפשים צעד שמכבד גם את המציאות וגם את הכיוון. המטרה היא לא לייצר מוטיבציה מלאכותית, אלא להפחית את מה שמפריע לתנועה ולהגדיל את החופש לבחור.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של חוסר מימוש עצמי קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה מה באמת עוצר אותנו מלהגשים את עצמנו? נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של חוסר מימוש עצמי בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של חוסר מימוש עצמי, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של חוסר מימוש עצמי אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו חוסר מימוש עצמי נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

לסיכום

חוסר מימוש עצמי אינו תמיד בעיה של כוח רצון. הוא יכול להיות שילוב של מטרה שאינה מספיק שלנו, תחושת מסוגלות נמוכה, פחד מהמחיר של שינוי, הרגלי הימנעות ומגבלות אמיתיות. כאשר מפרקים את התחושה לגורמים, אפשר לעבוד עם מה שבאמת עוצר במקום להילחם בעצמנו באופן כללי.

מחקרים ומקורות

• Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. New York: W. H. Freeman.
• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. American Psychologist, 55(1), 68-78. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Gollwitzer, P. M. , & Sheeran, P. (2006). Implementation Intentions and Goal Achievement: A Meta-Analysis of Effects and Processes. Advances in Experimental Social Psychology, 38, 69-119. DOI: 10. 1016/S0065-2601(06)38002-1.
• Kashdan, T. B. , & Rottenberg, J. (2010). Psychological Flexibility as a Fundamental Aspect of Health. Clinical Psychology Review, 30(7), 865-878. DOI: 10. 1016/j. cpr. 2010. 03. 001.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.