איך למצוא כיוון בחיים כשלא ברור לנו מה אנחנו באמת רוצים?

חוסר כיוון אינו תמיד מצב שבו אין אפשרויות. לעיתים הבעיה הפוכה: יש יותר מדי קולות, שיקולים ונתיבים, וקשה לשמוע מה בתוכנו באמת רוצה להשתתף בבחירה. במשך שנים אפשר לחיות לפי מה שנכון, הגיוני ואחראי, ואז להגיע לשלב שבו המסלול ממשיך אבל תחושת החיבור אליו נחלשת.

מציאת כיוון אינה בהכרח גילוי של ייעוד אחד. היא יכולה להתחיל בבירור הרבה יותר קרוב לחיים: מה חשוב לי היום, מה חסר, מה מסקרן אותי ומה כבר לא מתאים.

חוסר כיוון אינו בהכרח חוסר רצון

לפעמים הרצון קיים אך מכוסה בשכבות של פחד, אחריות וציפיות. כל משיכה פנימית מקבלת מיד תגובת נגד: זה לא מעשי, מאוחר מדי, אין בזה כסף, מה יחשבו.

אם התגובה מגיעה מהר מספיק, האדם לא חווה את עצמו כמי שרוצה ואז מפחד; הוא חווה את עצמו כמי ש"לא יודע מה הוא רוצה". לכן כדאי להאט את הרצף ולתת לרצון להופיע לפני שמעריכים אותו.

לא חייבים למצוא ייעוד אחד

הדרישה למצוא תשובה אחת גדולה יכולה להפוך את חיפוש הכיוון למשימה כמעט בלתי אפשרית. כיוון יכול להיבנות ממערכת ערכים: חופש, קשר, יצירה, תרומה, עומק, למידה או ביטחון.

אפשר לבטא אותם ביותר ממקצוע אחד וביותר ממבנה חיים אחד. השאלה אינה רק "מה אני אמור להיות? " אלא "איזה אופן חיים אני רוצה לבנות? ".

מה Self-Determination Theory מוסיפה? — Ryan ו-Deci מתארים שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים – אוטונומיה, מסוגלות וקשר. אוטונומיה אינה אנוכיות; היא חוויה שהפעולה מזוהה איתנו ושאנחנו יכולים לעמוד מאחוריה.

כאשר החיים בנויים לאורך זמן בעיקר על לחץ חיצוני או על "צריך", קל לאבד קשר עם המניעים הפנימיים. מציאת כיוון יכולה להתחיל בהחזרת אוטונומיה לתהליך הבחירה.

יותר אפשרויות אינן תמיד יותר חופש — Chernev, Böckenholt ו-Goodman סיכמו 99 תצפיות מחקריות עם 7, 202 משתתפים בנושא Choice Overload. הם מצאו שעומס בחירה אינו קורה בכל מצב, אבל הוא נעשה סביר יותר כאשר המשימה מורכבת, ההעדפות אינן ברורות וההחלטה מרגישה קשה.

בחיים זה יכול להיראות כמו עשרות תחומים, קורסים ורעיונות שכולם אפשריים. במקום לפתוח עוד אפשרויות, לפעמים נכון לצמצם את השאלה ולבנות קריטריונים.

כיוון נבנה גם דרך פעולה — אי אפשר לחשוב את כל הדרך מראש. לעיתים שיחה עם אדם מהתחום, קורס קצר, יום התנסות או פרויקט קטן נותנים מידע ששום רשימת יתרונות וחסרונות לא יכולה לתת.

ניסוי אינו התחייבות. הוא דרך להפגיש את הרצון עם המציאות ולראות מה קורה לנו כאשר האפשרות הופכת מחזון לחוויה.

איך בוחרים כשאין ודאות?

כמעט כל כיוון משמעותי כולל אי-ודאות. אם אנחנו דורשים ודאות לפני התנועה, אנחנו עלולים להישאר זמן רב במקום. אפשר להחליף את השאלה "מה הבחירה הנכונה? " ב"איזה כיוון מספיק נכון כדי לבדוק אותו עכשיו? ".

המטרה היא לא להיות פזיזים אלא להוריד את הצורך לפתור את כל העתיד לפני הצעד הראשון.

איך אני עובד עם חוסר כיוון?

במפגש בהירות ומיקוד אנחנו ממפים מה כבר לא מתאים, מה מושך, מה חשוב ומה מפחיד. אני עוזר להפריד בין רצון, ציפייה, שיקול מעשי ופחד, כדי שכל אחד מהם יקבל מקום נפרד.

העבודה משלבת שיחה, רגש, תודעה, גוף ובמידת הצורך רובד אנרגטי כחלק מהגישה שלי. המטרה היא להגיע לכיוון או לפחות לניסוי שמייצר מידע חדש, ולא להשאיר את התהליך ברמת המחשבה בלבד.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של מימוש וכיוון בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של מימוש וכיוון, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של מימוש וכיוון אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו מימוש וכיוון נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של מימוש וכיוון אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של מימוש וכיוון קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה חוסר כיוון אינו בהכרח חוסר רצון נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

לסיכום

מציאת כיוון אינה תמיד מציאת תשובה. לפעמים היא בניית תנאים שבהם אפשר לשמוע את עצמנו טוב יותר, לצמצם רעש, לזהות ערכים ולבדוק אפשרויות במציאות. הדרך נעשית ברורה יותר לא רק כשחושבים עליה – אלא גם כשמתחילים ללכת.

מחקרים ומקורות

• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. American Psychologist, 55(1), 68-78. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Sheldon, K. M. , & Elliot, A. J. (1999). Goal Striving, Need Satisfaction, and Longitudinal Well-Being: The Self-Concordance Model. Journal of Personality and Social Psychology, 76(3), 482-497. DOI: 10. 1037/0022-3514. 76. 3. 482.
• Chernev, A. , Böckenholt, U. , & Goodman, J. (2015). Choice Overload: A Conceptual Review and Meta-Analysis. Journal of Consumer Psychology, 25(2), 333-358. DOI: 10. 1016/j. jcps. 2014. 08. 002.
• Ryff, C. D. (2014). Psychological Well-Being Revisited. Psychotherapy and Psychosomatics, 83(1), 10-28. DOI: 10. 1159/000353263.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.