טיפול בחוסר מימוש והגשמה – לזהות מה עוצר ולהתחיל לנוע

לעיתים העצות כבר ידועות. לדבר, לעזוב, להתחיל, לשלוח, לבקש, להציב גבול. ועדיין, כשמגיע הרגע לבצע, משהו נסגר. במצב כזה עוד עצה יכולה להוסיף ידע בלי לשנות את החוויה.

בטיפול בחוסר מימוש אני מתעניין לא רק בשאלה מה נכון לעשות, אלא מאיזה מקום האדם מנסה לעשות זאת. אותה פעולה יכולה להגיע מתוך בחירה, פחד, אשמה, צורך באישור או ניסיון להימנע מאי-נוחות – והחוויה תהיה שונה מאוד.

ההבדל בין יעד לבין נקודת הפעלה

שני אנשים יכולים לרצות אותה מטרה ולחוות אותה אחרת. אצל אחד שינוי עבודה הוא תנועה של סקרנות; אצל אחר הוא מאיים על ערך עצמי או ביטחון. אם נתמקד רק ביעד, נפספס את המערכת שמופעלת סביבו.

לכן אחת השאלות הראשונות היא: מה קורה בתוככם כאשר האפשרות נעשית ממשית?

ידיעה אינה תמיד יכולת — אפשר להבין שהפחד אינו רציונלי ועדיין להרגיש אותו בגוף. אפשר לדעת שמותר להציב גבול ועדיין לחוש אשמה חזקה. היכולת לפעול מושפעת ממסוגלות, מהקשר, מהרגלים ומהדרך שבה אנחנו מגיבים לרגש.

הטיפול נועד ליצור לא רק הסבר חדש אלא חוויה שבה אפשר לפגוש את אותו מקום באופן אחר.

מה המחקר מוסיף לתמונה?

Self-Determination Theory מדגישה את איכות המוטיבציה; Bandura את המסוגלות; מחקר על Psychological Flexibility את היכולת להמשיך לפעול בכיוון ערכים גם בנוכחות חוויה לא נוחה. כל אלה מצביעים על כך שהתנהגות אינה תוצאה פשוטה של ידע.

אין כאן נוסחה אחת לטיפול בחוסר מימוש, אבל יש בסיס טוב להבין מדוע "אני יודע מה לעשות" אינו שווה ל"אני מסוגל לעשות זאת עכשיו".

לעבוד עם המערכת השלמה

אני בודק מחשבות ואמונות, אבל גם רגש, גוף והקשר החיים. לפעמים המבנה שמחזיק את התקיעות מורגש לפני שאפשר להסביר אותו: כיווץ, עייפות, דחיפות או ירידה בחיוניות בדיוק כשמתקרבים לדבר חשוב.

בגישה שלי אני משלב גם רובד אנרגטי. אני לא מציג אותו כמנגנון שהמחקרים על מוטיבציה מוכיחים, אלא כחלק מהדרך שבה אני עובד עם החוויה הכוללת.

מה קורה במפגש בהירות ומיקוד?

אנחנו מתחילים בתחום שבו מורגש הפער. מגדירים מה רוצים שיקרה אחרת, מזהים מה כבר נעשה ומה קורה בנקודת העצירה. לעיתים מתגלה שהמטרה לא ברורה מספיק; לעיתים היא ברורה והפחד הוא העיקר; ולעיתים קיימות כמה מטרות שסותרות זו את זו.

אחרי הבירור אנחנו מחפשים תנועה: פעולה, שיחה, ניסוי או החלטה. המפגש אינו נועד להחליט במקום האדם, אלא להחזיר לו יותר מרחב בחירה.

איך יודעים שהטיפול מתקדם?

לא רק לפי תחושה טובה במפגש. אני מחפש שינוי ביכולת לזהות את הדפוס מוקדם יותר, פחות הימנעות, יותר חופש לבחור ויותר התאמה בין מה שחשוב לבין מה שנעשה בפועל.

לפעמים התקדמות היא החלטה גדולה, ולפעמים היא גבול אחד שנאמר לראשונה או צעד קטן שנדחה שנים.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של טיפול בחוסר מימוש והגשמה אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו טיפול בחוסר מימוש והגשמה נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של טיפול בחוסר מימוש והגשמה אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

איך עוברים מהרצון למימוש עצמי ולסיפוק בחיים — להגשמה במציאות?

מבחינתי, מימוש אינו רק עניין של להציב יעדים או להבין מה אנחנו רוצים.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של טיפול בחוסר מימוש והגשמה קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה לזהות מה עוצר ולהתחיל לנוע נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של טיפול בחוסר מימוש והגשמה בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של טיפול בחוסר מימוש והגשמה, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

לסיכום

טיפול בחוסר מימוש אינו ייעוץ קריירה במסווה, וגם לא ניסיון לשכנע את האדם להיות אמיץ. המטרה היא להבין את המערכת שמחזיקה את הפער, לעבוד עם מה שמופעל ולהחזיר את האפשרות לבחור ולנוע מתוך מקום מדויק יותר.

מחקרים ומקורות

• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. New York: W. H. Freeman.
• Kashdan, T. B. , & Rottenberg, J. (2010). Psychological Flexibility as a Fundamental Aspect of Health. Clinical Psychology Review, 30(7), 865-878. DOI: 10. 1016/j. cpr. 2010. 03. 001.
• Gollwitzer, P. M. , & Sheeran, P. (2006). Implementation Intentions and Goal Achievement. DOI: 10. 1016/S0065-2601(06)38002-1.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.