אין לי כיוון בחיים – למה זה קורה ואיך מתחילים לצאת מזה?

המשפט "אין לי כיוון בחיים" יכול לתאר מצבים שונים מאוד. לפעמים הדרך הקודמת הסתיימה; לפעמים יש יותר מדי אפשרויות; לפעמים האדם יודע מה הוא רוצה אבל מפחד; ולפעמים קשה להרגיש רצון משום שהמערכת עייפה או במצוקה.

ככל שמפרקים את המשפט הכללי, קל יותר להבין מה חסר ומה יכול להיות הצעד הראשון.

חוסר כיוון הוא לא תמיד חוסר במטרות

יש אנשים עם לוח מטרות עמוס שמרגישים חסרי כיוון. הם יודעים מה המשימה הבאה, אבל לא למה היא חשובה. לעומתם, יש מי שאין להם יעד מקצועי ברור אך יש להם תחושת משמעות, קשר וכיוון ערכי.

לכן כדאי לשאול מה בדיוק חסר: מטרה, משמעות, רצון, אפשרות או היכולת לבחור בין כמה נתיבים.

תקופות מעבר מבלבלות את המפה — סיום לימודים, שינוי בקריירה, פרידה, יציאת הילדים מהבית, אמצע החיים או פרישה יכולים לערער מבנה שהיה ברור. לעיתים הישן כבר הסתיים מבחינה פנימית והחדש עדיין לא קיבל שם.

הנטייה היא למהר לסגור את הפער, אבל לעיתים תקופת הביניים נחוצה כדי לא לחזור אוטומטית לתוכנית הקודמת.

חיפוש משמעות ונוכחות של משמעות — Steger, Frazier, Oishi ו-Kaler פיתחו את Meaning in Life Questionnaire והבחינו בין Presence of Meaning לבין Search for Meaning. הם מצאו שאלו שני ממדים שונים. נוכחות של משמעות נקשרה באופן עקבי יותר לרווחה, בעוד חיפוש משמעות הראה קשרים מורכבים יותר.

עצם החיפוש אינו בעיה. אבל כאשר הוא נעשה לולאה בלי תנועה, כדאי לבדוק האם אנחנו דורשים תשובה מושלמת לפני כל פעולה.

איך משמעות משתנה לאורך החיים?

Steger, Oishi ו-Kashdan בדקו 8, 756 אנשים בארבע קבוצות גיל. בממוצע, מבוגרים יותר דיווחו על יותר נוכחות של משמעות וצעירים יותר על יותר חיפוש. הקשר בין נוכחות משמעות לרווחה נשמר לאורך קבוצות הגיל.

המחקר אינו אומר שבגיל מסוים חייבים לדעת. הוא מזכיר שחיפוש הוא שלב אנושי, אך הוא אינו זהה לתחושת כיוון יציבה.

יוזמה לצמיחה — Weigold ועמיתיו סיכמו מחקרים על Personal Growth Initiative. ב-22 מחקרים נמצא קשר לפחות מצוקה, וב-37 מחקרים קשר ליותר רווחה. המרכיבים כללו מוכנות לשינוי, תכנון, שימוש במשאבים ופעולה מכוונת.

רוב המחקרים מתאמיים, אבל הם מציעים הבדל חשוב בין חיפוש פסיבי לבין תהליך שבו אנחנו מתחילים לאסוף מידע ולבנות תנועה.

ארבעה סוגים של "אין לי כיוון"

אפשר להבחין בארבעה מצבים: אני באמת לא יודע מה אני רוצה; אני יודע אבל מפחד; אני יודע מה אינני רוצה אך לא רואה חלופה; או שיש כמה כיוונים טובים וקשה לבחור.

לכל מצב עבודה אחרת. הראשון דורש הקשבה, השני עבודה עם פחד, השלישי חקירת מציאות והרביעי קריטריונים לבחירה.

איך אני עובד עם "אין לי כיוון"?

אני מתחיל בלפרק את המשפט. איפה בדיוק אין כיוון, מה השתנה, ומה האדם כבר יודע למרות שהוא אומר שאינו יודע. לעיתים מתגלה הרבה ידע פנימי עטוף בפחד, רעש או סתירות.

אנחנו עובדים עם מחשבות, רגשות, גוף ובגישה שלי גם עם רובד אנרגטי. אחר כך מגדירים צעד שמייצר מידע חדש, כדי שהכיוון לא יישאר רק רעיון.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של אין לי כיוון בחיים, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של אין לי כיוון בחיים אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו אין לי כיוון בחיים נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של אין לי כיוון בחיים אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של אין לי כיוון בחיים קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה למה זה קורה ואיך מתחילים לצאת מזה? נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של אין לי כיוון בחיים בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

לסיכום

"אין לי כיוון" יכול להיות תחילתו של בירור מדויק. מה הסתיים, מה חסר, מה מושך ומה מפחיד? לא תמיד צריך למצוא תשובה אחת גדולה. צריך להתחיל ליצור תנאים שבהם תשובה יכולה להתבהר.

מחקרים ומקורות

• Steger, M. F. , Frazier, P. , Oishi, S. , & Kaler, M. (2006). The Meaning in Life Questionnaire. Journal of Counseling Psychology, 53(1), 80-93. DOI: 10. 1037/0022-0167. 53. 1. 80.
• Steger, M. F. , Oishi, S. , & Kashdan, T. B. (2009). Meaning in Life Across the Life Span. The Journal of Positive Psychology, 4(1), 43-52. DOI: 10. 1080/17439760802303127.
• Weigold, I. K. , et al. (2020). Personal Growth Initiative and Mental Health: A Meta-Analysis. Journal of Counseling & Development, 98(4), 376-390. DOI: 10. 1002/jcad. 12340.
• Ryff, C. D. (2014). Psychological Well-Being Revisited. DOI: 10. 1159/000353263.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.