איך לדעת מה אני רוצה בחיים – בין הרצון שלי לציפיות של אחרים

השאלה "מה אני רוצה? " נשמעת אישית, אבל אנחנו אף פעם לא עונים עליה בחלל ריק. בתוך ההחלטה נמצאים משפחה, תרבות, כסף, אחריות, ניסיון עבר והצורך להיות אהובים ומוערכים. לפעמים אנחנו יודעים היטב מה מצופה מאיתנו, אבל פחות בטוחים מה באמת שלנו.

המטרה אינה להתעלם מהמציאות או מאנשים אחרים. היא להצליח לשמוע את הרצון לפני שכל השיקולים האחרים תופסים את כל המקום.

איך הרצון נעלם מתחת ל"צריך"

רצון יכול להופיע ולהיעלם בתוך שניות תחת משפטים כמו: זה לא הגיוני, מה יחשבו, מאוחר מדי, אני לא מספיק טוב. אחרי שנים של תגובות כאלה אפשר להרגיש שאין רצון, למרות שיש רצון שמקבל מיד תשובת נגד.

אחד התרגילים החשובים הוא להפריד בזמן: קודם לשאול מה אני רוצה, ורק אחר כך איך הרצון פוגש את המציאות.

רצונות יכולים לסתור זה את זה

אפשר לרצות גם חופש וגם ביטחון, גם קרבה וגם עצמאות, גם יצירה וגם יציבות. המטרה אינה למצוא קול פנימי אחד שאין בו סתירות.

בחירה בוגרת היא לעיתים החלטה איזה ערך אנחנו רוצים להוביל כרגע, ומה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם עבורו.

מה המחקר על Self-Concordance מצא?

Sheldon ו-Elliot בדקו עד כמה המטרות האישיות נבחרו מסיבות אוטונומיות – עניין, ערך והזדהות – לעומת לחץ, אשמה וציפייה. מטרות תואמות-עצמי ניבאו יותר מאמץ מתמשך ובהמשך יותר השגה.

הממצא אינו אומר להתעלם מהחברה. הוא מציע שהסיבה שבגללה אנחנו פועלים משפיעה על איכות המוטיבציה ועל היכולת להחזיק את הדרך.

שאיפות חיצוניות לעומת פנימיות — Niemiec, Ryan ו-Deci עקבו שנה אחרי צעירים לאחר הקולג'. השגת שאיפות פנימיות כמו צמיחה, קשרים וקהילה נקשרה לבריאות פסיכולוגית טובה יותר. השגת שאיפות חיצוניות כמו כסף, תהילה ודימוי לא נתנה את אותה תועלת ואף נקשרה בחלק מהמדדים ליותר ill-being.

כסף והצלחה אינם בעיה בפני עצמם. השאלה היא האם הם משרתים ערכים עמוקים יותר או הפכו למדד היחיד שמולו אנחנו בודקים את עצמנו.

אוטונומיה אינה אנוכיות — Self-Determination Theory מגדירה אוטונומיה כחוויה שהפעולה מזוהה איתנו, לא כהתעלמות מאחרים. אפשר לבחור להיות הורה מסור, עובד אחראי או בן זוג מתחשב מתוך אוטונומיה כאשר אנחנו מזדהים עם הערכים האלה.

לכן השאלה "מה אני רוצה" אינה בהכרח מול "מה אחרים צריכים". לעיתים הכיוון הוא ליצור דרך שבה גם קשר וגם העצמי מקבלים מקום.

ניסוי עוזר לרצון לפגוש מציאות

אם אנחנו מסוקרנים מתחום, אפשר לדבר עם אנשים, ללמוד או לנסות פרויקט קטן. ניסוי מוריד את העומס של החלטה לכל החיים ומאפשר לבדוק את הרצון דרך חוויה.

לפעמים הוא מתחזק, ולפעמים מתברר שהפנטזיה הייתה מושכת יותר מהמציאות. בשני המקרים קיבלנו מידע.

איך אני עובד עם השאלה "מה אני רוצה"?

אני יוצר מרחב שבו הרצון יכול לקבל צורה לפני שהוא נפסל. אנחנו ממפים ערכים, אפשרויות, תחושות ומשאלות ואז בודקים את הפחד, האשמה, הביקורת והנאמנות לציפיות שמופיעים סביבם.

אני משלב שיחה, רגש, גוף, תודעה ובגישה שלי גם רובד אנרגטי. המטרה היא לא למצוא "אמת אחת", אלא לבנות קשר אמין יותר עם הרצון ולתרגם אותו לצעד שלא מתעלם מהמציאות.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של איך לדעת מה אני רוצה בחיים אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו איך לדעת מה אני רוצה בחיים נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של איך לדעת מה אני רוצה בחיים אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של איך לדעת מה אני רוצה בחיים קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה בין הרצון שלי לציפיות של אחרים נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של איך לדעת מה אני רוצה בחיים בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של איך לדעת מה אני רוצה בחיים, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

לסיכום

לדעת מה אנחנו רוצים אינו להגיע למצב בלי סתירות או אחריות. זו היכולת לזהות בתוך כל הקולות גם את הקול שלנו ולתת לו משקל אמיתי. הרצון הוא מידע; הבחירה נוצרת כשהמידע הזה פוגש ערכים, מציאות ומחיר.

מחקרים ומקורות

• Sheldon, K. M. , & Elliot, A. J. (1999). Goal Striving, Need Satisfaction, and Longitudinal Well-Being: The Self-Concordance Model. DOI: 10. 1037/0022-3514. 76. 3. 482.
• Niemiec, C. P. , Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2009). The Path Taken. DOI: 10. 1016/j. jrp. 2008. 09. 001.
• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Appel, H. , Krasko, J. , Luhmann, M. , & Gerlach, A. L. (2024). Intolerance of Uncertainty Predicts Indecisiveness and Safety Behavior in Real-Life Decision Making. DOI: 10. 1016/j. jrp. 2024. 104490.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.