הגשמה עצמית – מה מונע מאיתנו לממש את מה שיש בנו?

הגשמה עצמית נשמעת כמו מושג גדול, אבל בחיים היא יכולה להיות פשוטה: להרגיש שהיכולות, הסקרנות, הרצונות והאיכויות שלנו מקבלים מקום ממשי. חוסר מימוש יכול להתקיים גם בתוך חיים מוצלחים מאוד מבחוץ.

השאלה אינה רק כמה השגנו, אלא עד כמה הדרך שבה אנחנו חיים נותנת ביטוי למה שיש בנו עכשיו.

מהי הגשמה עצמית בפועל?

עבור אדם אחד הגשמה היא יצירה, לאחר קשר, עצמאות, השפעה, למידה או מקצוע משמעותי. אין רשימת הישגים אוניברסלית.

המכנה המשותף הוא התאמה: יש קשר בין מי שאני, מה שחשוב לי ומה שמקבל ביטוי בחיים.

למה אפשר להצליח ועדיין להרגיש לא ממומשים?

אפשר להיות טובים מאוד במשהו שכבר אינו מתאים לנו. הצלחה מקבלת חיזוקים מהסביבה, ולכן דווקא כאשר אנחנו מצליחים קשה יותר לשאול אם אנחנו עדיין רוצים את הדרך.

לפעמים היכולת שלנו מחזיקה אותנו במסלול זמן רב אחרי שהרצון השתנה.

מה Self-Determination Theory אומרת? — Ryan ו-Deci מתמקדים באוטונומיה, מסוגלות וקשר. כאשר הצרכים האלה מקבלים מענה, המחקר במסגרת התאוריה מקשר זאת למוטיבציה איכותית יותר ולרווחה.

הגשמה אינה רק "לעשות מה שמתחשק". היא כוללת תחושת בחירה, יכולת להתפתח וקשרים שמאפשרים לנו להיות חלק ממשהו בלי לאבד את עצמנו.

מטרות תואמות-עצמי — Sheldon ו-Elliot מצאו שמטרות שתואמות יותר לערכים ולנטיות הפנימיות נקשרות ליותר מאמץ מתמשך ולתועלת גדולה יותר כאשר הן מושגות.

לפעמים הבעיה אינה שאנחנו לא מצליחים, אלא שאנחנו משקיעים שנים במטרות שאינן מספיק מחוברות למי שנהיינו.

מה עוצר מימוש? — לפעמים זו מציאות: כסף, זמן, בריאות ואחריות. ולעיתים החסם הוא פחד: להיכשל, להצליח, להיראות, לאכזב או לגלות שהחלום אינו כפי שדמיינו.

גם תחושת "מאוחר מדי" יכולה להפוך לחסם עוד לפני שבדקנו מה באמת אפשרי עכשיו.

מימוש אינו דורש לזרוק הכול

אפשר להחזיר מקום לחלק שנזנח בלי לפרק את החיים. ללמוד, ליצור, לפתח תחום צדדי, לשנות תפקיד או להקדיש זמן למשהו שנדחה.

לעיתים שינוי קטן מחזיר חיות ומספק מידע לפני החלטה גדולה יותר.

איך אני עובד עם הגשמה וחוסר מימוש?

אני מתחיל מהפער: מה יש באדם שאינו מקבל ביטוי, איפה יש חיות ואיפה מופיע צמצום. אנחנו בודקים את המציאות, את הפחדים, את האמונות ואת הגוף. לפי הצורך אני משלב גם רובד אנרגטי כחלק מהגישה שלי.

המטרה היא לחבר בין הפוטנציאל לבין צורה אפשרית בחיים, ולא להשאיר את ההגשמה כמושג מופשט.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של הגשמה עצמית, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של הגשמה עצמית אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו הגשמה עצמית נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של הגשמה עצמית אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של הגשמה עצמית קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה מה מונע מאיתנו לממש את מה שיש בנו? נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של הגשמה עצמית בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

לא להפוך תקופה של אי־בהירות לזהות

כאשר העיסוק בהגשמה עצמית נמשך זמן רב, קל להגיע למסקנה שמשהו בנו מקולקל או שאין לנו יכולת לבחור. אבל חוסר בהירות הוא מצב, לא זהות. הוא יכול להיווצר כאשר כמה ערכים מתנגשים, כאשר מסלול ישן כבר לא מתאים או כאשר המחיר של שינוי עדיין מרגיש גדול. ההפרדה בין "אני לא יודע" לבין "אני אדם שלא יודע" חשובה, משום שהיא משאירה מקום לסקרנות, ניסוי ותנועה במקום להפוך תקופה מסוימת להגדרה קבועה של עצמנו.

לסיכום

הגשמה עצמית אינה יעד סופי. היא מערכת יחסים מתמשכת בין האדם לבין החיים שהוא בונה. ככל שאנחנו משתנים, גם צורת המימוש יכולה להשתנות. השאלה היא לא אם הגענו, אלא האם יותר ממה שחשוב וחי בנו מקבל מקום.

מחקרים ומקורות

• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Sheldon, K. M. , & Elliot, A. J. (1999). Goal Striving, Need Satisfaction, and Longitudinal Well-Being: The Self-Concordance Model. DOI: 10. 1037/0022-3514. 76. 3. 482.
• Ryff, C. D. (2014). Psychological Well-Being Revisited. DOI: 10. 1159/000353263.
• Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. New York: W. H. Freeman.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.