האם כל אחד יכול ללמוד הילינג? צריך כישרון או שאפשר לפתח את היכולת?

אחת השאלות שאני שומע מאנשים שמתעניינים בהילינג היא: "אבל מה אם אין לי את זה? "

הם רואים אדם אחר שמספר שהוא מרגיש אנרגיה מיד, מתאר צבעים או תחושות בידיים, ומשווים את עצמם אליו. אם אצלם לא קורה משהו ברור כבר בהתחלה, הם מניחים שאולי הילינג מיועד לאנשים שנולדו עם יכולת מיוחדת.

אני מסתכל על זה אחרת. אנשים שונים מגיעים עם רגישות שונה, עם ניסיון שונה ועם דרכים שונות לחוות. אבל חלק גדול ממה שנדרש בתחילת לימודי הילינג הוא מיומנות שאפשר לתרגל: קשב, נוכחות, הבחנה, סבלנות והיכולת להישאר עם תחושה בלי למהר להסביר אותה.

מה פירוש "יש לי את זה"?

לפני שעונים אם כל אחד יכול ללמוד הילינג, צריך להבין למה מתכוונים ביכולת.

אם הכוונה היא שכל אדם ירגיש בדיוק אותו דבר, יראה צבעים או יקבל מידע אינטואיטיבי באותה צורה – התשובה היא לא. בני אדם שונים מאוד זה מזה.

אבל אם הכוונה היא האם אפשר ללמוד לעצור, להפנות קשב לגוף, לעבוד עם הידיים, להתנסות בעבודה אנרגטית ולפתח שפה תחושתית אישית – בעיניי להרבה מאוד אנשים יש אפשרות ללמוד ולהתפתח.

רגישות אינה דבר אחד

אדם אחד רגיש מאוד לתחושות גוף. אחר שם לב במהירות לרגש. מישהו אחר קולט הבדלים עדינים במרחב או במגע. ויש מי שחווה דברים בעיקר דרך דימויים, מחשבות או אינטואיציה.

לכן אני לא מחפש סימן אחד שאמור להוכיח "כישרון".

לפעמים דווקא אדם שמרגיש פחות בתחילת הדרך לומד בצורה יסודית יותר, משום שהוא נאלץ לבנות הבחנה ולא להסתמך מיד על פרשנות.

מה המדע יודע על מודעות לתחושות הגוף? — התחום המדעי של Interoception עוסק באופן שבו אנחנו חשים ומפרשים אותות מתוך הגוף. Khalsa ועמיתיו תיארו אינטרוספציה כתהליך רחב שכולל קליטה, פרשנות ושילוב של אותות פנימיים, והוא קשור גם לרגש ולוויסות.

חשוב לדייק: זה אינו מחקר על "חישה אנרגטית" ואינו מוכיח שדה אנרגטי. אבל הוא מראה שהיכולת לחוות את הגוף אינה פעולה פשוטה ואחידה. יש בה כמה רכיבים, ואנשים שונים נבדלים בהם.

האם אפשר להשתפר באימון? — Bornemann ועמיתיו בדקו 148 משתתפים לאחר שלושה חודשי אימון שכלל Body Scan ומדיטציית נשימה. בחמישה מתוך שמונת ממדי המודעות האינטרוספטיבית שנבדקו הופיע שיפור לעומת קבוצת ביקורת.

במחקר נוסף של Bornemann ו-Singer, כחלק מתוכנית אימון ארוכה יותר של תשעה חודשים, נמצאה עלייה הדרגתית בדיוק בתפיסת פעימות הלב לצד שינויים במדדים נוספים של מודעות רגשית.

שני המחקרים אינם מוכיחים שאדם יכול "ללמוד להרגיש אנרגיה". הם כן תומכים ברעיון שחלק מהמיומנויות התחושתיות והקשביות אינן קבועות לחלוטין ויכולות להשתנות באימון.

אז למה יש אנשים שמרגישים מיד ואחרים לא?

יש כמה אפשרויות פשוטות. חלק מהאנשים כבר רגילים לעבוד עם הגוף דרך יוגה, מדיטציה, טיפול במגע או ספורט. אחרים כמעט תמיד חיים דרך מחשבות ומשימות.

גם ציפייה משפיעה על תשומת הלב. אדם שמכיר את השפה של הילינג יודע למה לשים לב, בעוד שמתחיל יכול לחוות תחושה ולא לחשוב שהיא רלוונטית.

זה לא אומר שכל תחושה היא אנרגיה, וגם לא שמי שמרגיש יותר מדויק יותר. זה אומר שנקודת הפתיחה שונה.

האם דמיון מפריע – או שהוא חלק מהלמידה?

מתחילים שואלים לעיתים: "אולי אני רק מדמיין? "

זו שאלה מצוינת. בעיניי לא צריך להילחם בה.

החוויה האנושית תמיד כוללת גוף, קשב, זיכרון, ציפייה ודמיון. לכן אם עולה דימוי או תחושה, אפשר להתייחס אליהם כחוויה בלי להכריז מיד שהם מידע אובייקטיבי על המציאות.

אני מלמד להשתמש במשפטים כמו "עולה בי תחושה" או "אני שם לב לדימוי" במקום "אני יודע שזה מה שיש". ההבדל הקטן הזה שומר על סקרנות ועל אחריות.

מה לגבי אינטואיציה?

גם אינטואיציה אינה חייבת להופיע בתחילת הדרך.

אינטואיציה יכולה להיות תחושה מהירה, כיוון, דימוי או הבנה שמגיעה בלי תהליך חשיבה מודע. אבל ככל שעובדים עם אנשים, חשוב מאוד להבחין בין אינטואיציה לבין השלכה, פחד, משאלה או סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.

לכן אני מעדיף לבנות קודם בסיס של נוכחות והבחנה. רק אחר כך להעמיק בעבודה אינטואיטיבית.

מה המחקר על טיפולי Biofield יכול – ולא יכול – לומר?

הספרות המחקרית על Biofield Therapies כוללת מאות מחקרים קליניים. בסקירת המיפוי של Sprengel ועמיתיו נכללו 353 מחקרים, מהם 255 ניסויים אקראיים מבוקרים.

המחקר הזה עוסק בתוצאות של התערבויות, לא בשאלה "למי יש כישרון להילינג". והוא גם אינו מוכיח מנגנון של העברת אנרגיה. לכן לא נכון להשתמש בו כדי לומר שכל אדם מסוגל לבצע הילינג או שהיכולת נמדדה אובייקטיבית.

מה שהוא כן מראה הוא שיש תחום קליני שנחקר, ושעדיין יש הרבה שאלות פתוחות לגבי מנגנון, שיטות מדידה ואיכות המחקר.

מה חשוב יותר מכישרון בתחילת הדרך?

מניסיוני, יש כמה דברים חשובים יותר מהשאלה אם הרגשתם משהו חזק כבר בתרגיל הראשון.

סקרנות. סבלנות. נכונות לתרגל. יכולת לא לדעת. היכולת לחזור על תרגיל ולא רק לחפש חוויה מיוחדת. והיכולת להישאר עם שתי אפשרויות במקביל: אולי יש כאן משהו שאני לומד לחוש, ואולי חלק מהחוויה מגיע מהגוף ומהקשב שלי.

הגישה הזאת מאפשרת למידה עמוקה יותר מאשר הצורך להוכיח מהר שיש לכם "יכולת".

האם אנשים מאוד רגישים לומדים מהר יותר?

לא בהכרח.

רגישות גבוהה יכולה להיות יתרון, אבל היא יכולה גם להציף. אדם שמרגיש הרבה מאוד צריך ללמוד ויסות, גבולות והבחנה בין מה ששייך לו לבין מה שהוא מייחס לסביבה.

לעומת זאת, אדם שמתחיל עם פחות תחושות יכול לבנות את התהליך בצורה יציבה ושיטתית.

לכן אין טיפוס אחד שהוא "המתאים להילינג".

מה אם אני לא מרגיש כלום בתרגילים הראשונים?

ממשיכים פשוט יותר.

במקום לנסות להרגיש "אנרגיה", חוזרים לגוף: טמפרטורה, דופק, לחץ, נשימה, מגע עם הכיסא, תחושת כפות הידיים.

אחר כך אפשר לתרגל מקרוב ומרחוק, עם ידיים, מעל הגוף, ובהמשך בזוגות.

לפעמים ההתקדמות הראשונה אינה תחושה חדשה אלא יכולת טובה יותר לשים לב למה שכבר היה שם.

רוצים לחוות את העבודה גם באופן אישי?

אם עולם ההילינג והעבודה האנרגטית מסקרן אתכם לא רק כלמידה אלא גם כתהליך אישי, אפשר להגיע אליי למפגש בקליניקה או בזום.

בעבודה איתי אני משלב אנרגיה, רגש ותודעה בהתאם למה שאתם מביאים ולמה שאתם רוצים לשנות.

לפרטים על טיפול אנרגטי אצלי

האם צריך להאמין בהילינג כדי ללמוד?

לא בעיניי.

אפשר להגיע מסקרנות. אפשר גם להגיע עם ספק. למעשה, ספק בריא יכול לעזור לאדם לבדוק את החוויה שלו במקום לקבל כל הסבר מראש.

מה שכן נדרש הוא נכונות להתנסות. אם אדם החליט מראש שאין שום אפשרות שיחווה משהו, קשה ללמוד. אבל אין צורך לקבל מראש את כל המודל האנרגטי כאמת.

אחריות חשובה יותר מ"כוח"

אני מעדיף תלמיד שיודע להגיד "אני לא בטוח" על פני תלמיד שמרגיש שהוא יודע הכול אחרי יומיים.

כאשר עובדים עם אדם אחר, אסור להפוך תחושות לאבחנות רפואיות. לא נכון להבטיח ריפוי, ולא נכון לומר למישהו שיש לו "חסימה" כאילו מדובר בעובדה מוכחת.

היכולת האמיתית בעיניי כוללת גם ענווה, גבולות ואת ההבנה מתי צריך להפנות לטיפול רפואי או נפשי מתאים.

איך אני בונה את הלמידה בקורס?

אני מתחיל מהמקום הפשוט: להרגיש את עצמנו ואת הידיים. משם עוברים בהדרגה לחישה במרחב, עבודה עם הגוף והשדה, צ׳אקרות, הילינג עצמי ועבודה עם אדם אחר.

לא כולם חווים אותו דבר באותו שלב. לכן אני לא בונה את הקורס סביב מבחן של "הצלחת להרגיש או לא".

המטרה היא לתת מסגרת שמאפשרת לתרגל, להשוות, לשאול, לדייק ולהכיר את הדרך האישית שבה כל משתתף חווה את העבודה.

אפשר ללמוד גם אם המטרה היא רק עבודה עצמית

לא צריך לרצות להיות מטפל.

אפשר ללמוד כדי לפתח היכרות עם הגוף, להשתמש בתרגול לעצמנו, להעמיק קשב ואינטואיציה או פשוט לבדוק עולם שמסקרן אותנו.

רק בהמשך, אם מתפתח רצון לעבוד עם אחרים, אפשר לבנות גם את המיומנות הזאת.

לסיכום

האם כל אחד יכול ללמוד הילינג? אני לא חושב שנכון להבטיח שכל אדם יחווה את אותם דברים או יפתח אותה רמת רגישות.

אבל אני גם לא רואה הילינג ככישרון ששייך רק ליחידי סגולה.

חלק משמעותי מהבסיס הוא תרגול של קשב, מודעות לגוף, הבחנה, נוכחות ועבודה מסודרת. מחקרים על אינטרוספציה מראים שחלק מהמיומנויות התחושתיות יכולות להשתנות באמצעות אימון, גם אם הם אינם מוכיחים חישה אנרגטית.

לכן השאלה שאני מציע להחליף היא לא "האם נולדתי עם זה? " אלא "מה קורה אם אני נותן לעצמי ללמוד ולתרגל לפני שאני מחליט שאין לי את זה? "

מחקרים ומקורות

• Khalsa, S. S. , et al. (2018). Interoception and Mental Health: A Roadmap. Biological Psychiatry: Cognitive Neuroscience and Neuroimaging, 3(6), 501-513. DOI: 10. 1016/j. bpsc. 2017. 12. 004.

• Bornemann, B. , Herbert, B. M. , Mehling, W. E. , & Singer, T. (2015). Differential changes in self-reported aspects of interoceptive awareness through 3 months of contemplative training. Frontiers in Psychology, 5, 1504. DOI: 10. 3389/fpsyg. 2014. 01504.

• Bornemann, B. , & Singer, T. (2017). Taking time to feel our body: Steady increases in heartbeat perception accuracy and decreases in alexithymia over 9 months of contemplative mental training. Psychophysiology, 54(3), 469-482. DOI: 10. 1111/psyp. 12790.

• Baldwin, A. L. , & Hammerschlag, R. (2014). Biofield-based therapies: A systematic review of physiological effects on practitioners during healing. Explore, 10(3), 150-161. DOI: 10. 1016/j. explore. 2014. 02. 003.

• Sprengel, M. L. , et al. (2025). Biofield Therapies Clinical Research Landscape: A Scoping Review and Interactive Evidence Map. Journal of Integrative and Complementary Medicine, 31(5), 406-430. DOI: 10. 1089/jicm. 2024. 0773.

אם אתם רוצים ללמוד את העבודה באופן מסודר, אפשר לקרוא גם על קורס הילינג – מה לומדים ולמי הוא מתאים.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.