מסע רוחני – האם כל אחד צריך לעבור מסע כזה?

יש תקופות שבהן אנשים מתחילים לשאול שאלות שלא העסיקו אותם קודם. למה אני חי כפי שאני חי? מה באמת חשוב לי? האם יש בחיים רובד עמוק יותר ממה שאני רואה ביום־יום? מי אני מעבר לעבודה, למשפחה, לתפקידים ולהרגלים שלי?

אצל חלק מהאנשים השאלות האלה מקבלות שם: מסע רוחני.

אבל מכאן עולה שאלה אחרת: האם כל אדם בכלל צריך לעבור מסע רוחני? האם מי שלא מחפש רוחניות מפספס משהו? האם התפתחות אמיתית מחייבת עיסוק בתודעה, אנרגיה, משמעות או חיבור למשהו שמעבר לעצמנו?

בעיניי התשובה היא לא. לא כל אדם צריך לקרוא לתהליך שלו מסע רוחני, לא כל אחד זקוק לאותה שפה, ולא כל התפתחות עמוקה חייבת להיות רוחנית. אבל כמעט כולנו פוגשים בשלב כלשהו שאלות שנוגעות למי שאנחנו, למה שחשוב לנו ולאופן שבו אנחנו רוצים לחיות.

מה בכלל הופך מסע ל"רוחני"?

אפשר לעבור תהליך עמוק של שינוי בלי להשתמש במילה רוחניות. אדם יכול להתחיל לשאול האם המקצוע שבחר עדיין מתאים לו, מה חשוב לו ביחסים, למה הוא מגיב שוב ושוב באותה צורה, ומה הוא רוצה לעשות עם השנים הקרובות.

אדם אחד יחווה את השאלות האלה כמסע רוחני. אחר יקרא לזה התפתחות אישית. שלישי יראה בכך תהליך פסיכולוגי. ורביעי פשוט יאמר: הגיע הזמן לעשות סדר בחיים שלי.

השמות שונים. התהליך האנושי יכול להיות דומה מאוד.

האם בני אדם חייבים רוחניות כדי לחיות חיים משמעותיים?

אין בסיס מחקרי לטענה שכל אדם זקוק לאמונה רוחנית כדי לחיות חיים מלאים ובריאים.

Carol Ryff פיתחה מודל של רווחה פסיכולוגית הכולל קבלה עצמית, יחסים חיוביים, אוטונומיה, שליטה בסביבה, מטרה בחיים וצמיחה אישית. בסקירה של עשרות שנות מחקר היא מדגישה שרווחה אינה רק להרגיש טוב, אלא גם להיות מעורבים באופן משמעותי בחיים, להתפתח ולחוות כיוון.

אף אחד מהרכיבים האלה אינו מחייב אמונה רוחנית. אפשר למצוא משמעות במשפחה, במחקר, ביצירה, בעבודה, בתרומה, בטבע או בחברות.

אז למה בכל זאת אנשים פונים למסע רוחני?

אצל חלק מהאנשים השאלה "מה אני רוצה?" ממשיכה לשאלות רחבות יותר: מי הוא ה"אני" שרוצה? מהי תודעה? מה הקשר ביני לבין העולם? מהי אינטואיציה? האם יש בחוויה שלי רובד שאני עדיין לא מבין?

כאשר השאלות האלה מקבלות מקום, השפה של התפתחות אישית רגילה יכולה להרגיש צרה מדי. מסע רוחני יכול לתת מרחב נוסף לחקירה – לא מפני שהוא נכון יותר, אלא מפני שהוא מתאים לסוג אחר של שאלות.

ומה באמת מראה המחקר על רוחניות ובריאות נפשית?

Braam ו-Koenig ערכו סקירה שיטתית של 152 מחקרים פרוספקטיביים שבחנו דתיות או רוחניות ודיכאון לאורך זמן.

בכמחצית מהמחקרים נמצא לפחות קשר מובהק אחד בין מדדי דתיות או רוחניות לבין מהלך טוב יותר של דיכאון, אך במחקרים רבים לא נמצא קשר, ובחלקם נמצאו תוצאות מעורבות או שליליות. מאבק רוחני או דתי נקשר בחלק ניכר מהמחקרים ליותר מצוקה.

כלומר, רוחניות אינה תרופה. היא יכולה להיות מקור למשמעות ולחיבור, והיא יכולה גם להפוך למקום של פחד, אשמה או בלבול.

האם מסע רוחני מתחיל רק מתוך משבר?

לא. אצל רבים הוא מתחיל לאחר פרידה, חרדה, אובדן, שינוי מקצועי או תחושה שהחיים הישנים כבר אינם מתאימים. אבל הוא יכול להתחיל גם מתוך סקרנות.

Crystal Park סקרה את המחקר על Meaning Making – יצירת משמעות בעקבות אירועים מלחיצים. היא הבחינה בין המשמעות הרחבה שכבר קיימת אצל האדם לבין המשמעות שהוא מנסה לתת לאירוע מסוים.

הסקירה מראה שעצם הניסיון למצוא משמעות אינו בהכרח מועיל; איכות המשמעות שנוצרת חשובה לפחות כמו עצם החיפוש.

ומה אם אין לי שום צורך רוחני?

אז אין צורך לייצר אותו.

התפתחות אינה תחרות, ואין מדרג שבו אדם "רוחני" נמצא מעל אדם שמוצא משמעות במשפחה, בעבודה או בחיים פשוטים שהוא אוהב.

אם אדם חי באופן שמחובר לערכיו, נמצא בקשרים משמעותיים, מתפתח ומסוגל לבחור – אין סיבה לשכנע אותו שחסר לו מסע רוחני.

אפשר להיות פתוחים בלי להאמין לכל דבר

פתיחות אינה תמימות. אפשר להיות מוכנים לבדוק חוויה מבלי לקבל אוטומטית כל הסבר שנותנים לה.

אפשר להתנסות במדיטציה, הילינג, עבודה תודעתית או הקשבה לאינטואיציה, ועדיין לשאול מה באמת קרה, מה אני יודע ומה אני מפרש.

מסע רוחני טוב בעיניי צריך להרחיב את יכולת הבחירה – לא לצמצם אותה.

חיפוש אינו בהכרח מציאה

Steger ועמיתיו בחנו את ההבדל בין חיפוש אחר משמעות לבין תחושה שכבר קיימת משמעות בחיים.

הם מצאו שאנשים שחוו פחות משמעות נטו יותר לחפש אותה, אבל החיפוש עצמו לא בהכרח הוביל לאחר מכן לתחושה שהמשמעות נמצאה.

אפשר לקרוא עוד ספר, ללכת לעוד סדנה וללמוד עוד שיטה – ועדיין לא להתקרב לעצמנו. לכן השאלה אינה כמה אנחנו מחפשים, אלא מה החיפוש משנה בחיים.

מתי מסע רוחני משרת אותנו?

אפשר לבדוק פחות חוויות מיוחדות ויותר את החיים עצמם: האם אני מכיר את עצמי טוב יותר? האם יש בי יותר חופש לבחור? האם אני פחות מנוהל על ידי פחד? האם היחסים נעשים כנים יותר? האם אני לוקח יותר אחריות?

רוחניות יכולה גם להפוך להימנעות. אפשר לומר "הכול קורה לטובה" כדי לא להתאבל, או "אני צריך להעלות תדר" כדי לא לפגוש כעס.

מסע עמוק אינו תמיד גורם לנו להרגיש יותר רוחניים. לפעמים הוא פשוט גורם לנו להיות יותר כנים.

איך אני עובד עם אנשים שנמצאים במסע כזה?

אני לא מתחיל מהנחה שכל מי שמגיע אליי צריך להיות רוחני, וגם לא שכל חוויה לא מוסברת היא אנרגטית.

אני מתחיל באדם: במה שקורה עכשיו, בשאלות שעולות, במה שחוזר ובמה שהוא רוצה להבין, לשנות או לפתח.

העבודה שלי משלבת תודעה, רגש, גוף ואנרגיה. אפשר לפגוש שאלות רוחניות, אינטואיציה ומשמעות, אבל הן תמיד חוזרות לחיים עצמם: ליחסים, לבחירות, לגבולות ולדרך שבה האדם מבטא את עצמו.

לסיכום

לא כל אדם חייב לעבור מסע רוחני. המחקר אינו מראה שרוחניות היא תנאי לרווחה או להתפתחות.

אבל אצל אנשים מסוימים היא הופכת לדרך משמעותית לחקור צמיחה, משמעות וחיבור.

אולי במקום לשאול "האם אני צריך מסע רוחני?" אפשר לשאול: האם יש בתוכי כרגע שאלה, חיפוש או חלק שמבקש שאפגוש אותו אחרת?

מחקרים ומקורות

• Ryff, C. D. (2014). Psychological Well-Being Revisited: Advances in the Science and Practice of Eudaimonia. Psychotherapy and Psychosomatics, 83(1), 10-28. DOI: 10.1159/000353263.
• Braam, A. W., & Koenig, H. G. (2019). Religion, Spirituality and Depression in Prospective Studies: A Systematic Review. Journal of Affective Disorders, 257, 428-438. DOI: 10.1016/j.jad.2019.06.063.
• Park, C. L. (2010). Making Sense of the Meaning Literature: An Integrative Review of Meaning Making and Its Effects on Adjustment to Stressful Life Events. Psychological Bulletin, 136(2), 257-301. DOI: 10.1037/a0018301.
• Steger, M. F., Kashdan, T. B., Sullivan, B. A., & Lorentz, D. (2008). Understanding the Search for Meaning in Life. Journal of Personality, 76(2), 199-228. DOI: 10.1111/j.1467-6494.2007.00484.x.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.