חוסר כיוון בחיים – איך מתחילים להבין מה באמת רוצים?

יש תקופות שבהן הבעיה אינה שאנחנו לא יכולים להתקדם – אלא שאיננו יודעים לאן. אפשר לתפקד, לעבוד, לטפל במה שצריך ובכל זאת להרגיש שאין כיוון ברור. לפעמים זה מרגיש כאילו אחרים יודעים מה הם רוצים ורק אנחנו נשארנו בלי מצפן. אבל חוסר כיוון אינו תמיד סימן שחסרה לנו תשובה. לפעמים הוא סימן שצריך להתחיל לשאול שאלות אחרות.

לא תמיד חסרה מטרה

לפעמים חוסר כיוון נוצר דווקא מריבוי אפשרויות. לפעמים הוא נוצר אחרי שנים שבהן פעלנו לפי מה שצריך: לימודים, עבודה, זוגיות, משפחה, מחויבויות. בשלב מסוים עולה שאלה שלא קיבלה מקום קודם: ומה אני רוצה?

זו יכולה להיות שאלה מבלבלת במיוחד אם התרגלנו להיות טובים בהתאמה לציפיות של אחרים.

להפריד רצון מרעש

כשאנחנו מנסים להבין מה אנחנו רוצים, יש הרבה קולות: מה נכון כלכלית, מה יחשבו, מה הגיוני, מה כבר בניתי, מה מאוחר מדי לשנות ומה אני אמור לרצות בגיל או בשלב הזה.

אין צורך לבטל את כל השיקולים האלה. אבל כדאי להבחין ביניהם לבין הרצון עצמו. לפעמים אנחנו מנסים לקבל תשובה פנימית בזמן שכל המערכת עסוקה בהערכה חיצונית.

אוטונומיה, ערכים וכיוון — תיאוריית ההכוונה העצמית של Ryan ו-Deci מדגישה אוטונומיה – חוויה של בחירה והזדהות פנימית עם הפעולה – כאחד משלושה צרכים פסיכולוגיים מרכזיים לצד מסוגלות וקשר לאחרים.

כיוון נבנה גם דרך פעולה — אחת המלכודות היא לנסות לחשוב את הדרך עד הסוף לפני שעושים משהו. אבל יש מידע שאפשר לקבל רק דרך התנסות.

אפשר לדבר עם מישהו שעובד בתחום שמסקרן אותנו. לקחת קורס קצר. להקדיש כמה שעות בשבוע לפרויקט. לנסות פעילות חדשה. לשים לב מה קורה לנו בתוך ההתנסות.

כיוון אינו תמיד תשובה שמחכה בעומק שנמצא אותה. לפעמים הוא נוצר בדיאלוג בין הקשבה פנימית לבין העולם.

אי-ודאות היא חלק מהבחירה — Hartley ו-Phelps סקרו מחקרים על חרדה וקבלת החלטות והראו כיצד ציפייה לתוצאה שלילית יכולה להשפיע על בחירה. Grupe ו-Nitschke תיארו את התפקיד המרכזי של אי-ודאות בחוויה של חרדה.

זה חשוב משום שחוסר כיוון יכול לפעמים להיות ניסיון לא מודע למצוא בחירה שאין בה סיכון. אבל ברוב הצמתים המשמעותיים אין אפשרות לקבל מראש הבטחה שהדרך תהיה נכונה.

מה חשוב לי – ולא רק מה נכון?

אפשר לשאול שאלות פחות סופיות: מתי אני מרגיש חי יותר? במה אני מאבד תחושת זמן? מה חשוב לי גם אם אף אחד לא ימחא כפיים? מה חסר לי היום? איזה חלק בי כמעט לא מקבל ביטוי?

התשובות אינן בהכרח מקצוע או יעד. לפעמים הן איכויות: יצירתיות, עצמאות, קשר, תרומה, חופש, עומק, למידה. מהן אפשר להתחיל לבנות כיוון.

איך אני עובד עם חוסר כיוון בקליניקה?

אני מחפש עם האדם קרקע פנימית שממנה אפשר לבחור. מה חשוב לו, מה הוא רוצה, מה מרחיב אותו, מה מפחיד אותו ומה שייך לציפיות שאימץ לאורך הדרך.

לעיתים חוסר הכיוון נוצר משום שהרצון נחלש מתחת לשכבות של פחד או התאמה. במקרים אחרים יש רצון, אבל כל אפשרות מיד עוברת דרך מערכת של ספק וביקורת. העבודה יכולה לעבור דרך הרגש, התודעה, הגוף והרובד האנרגטי בגישה שלי, כדי ליצור יותר הבחנה בין הקול הפנימי לבין מה שמפעיל אותו.

לאחר מכן אני מחפש יחד עם האדם תנועה בעולם. לא תמיד צריך לבחור את כל החיים. לפעמים צריך לבחור את הניסוי הבא.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של חוסר כיוון בחיים אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו חוסר כיוון בחיים נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

אם אתם מרגישים שאין לכם כיוון

לא תמיד צריך לדעת מיד מה היעד. לפעמים צריך קודם להבין מה מסתיר את הקול הפנימי ומה מקשה לזהות מה באמת נכון עבורנו.

בעבודה איתי אנחנו בודקים את הפער בין מה שאתם חושבים שאתם צריכים לרצות לבין מה שמרגיש חי ומדויק בפנים, ועובדים עם פחדים, אמונות וחסמים שמקשים לבחור כיוון.

אם אתם בתקופה שבה משהו כבר לא מתאים אבל עדיין לא ברור מה כן — אפשר לפנות אליי ולבדוק יחד את הכיוון.

לפרטים על העבודה האישית איתי

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של חוסר כיוון בחיים אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של חוסר כיוון בחיים קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הפחד, ההרגל, הצורך בביטחון והמחיר שהמערכת מייחסת לשינוי. השאלה איך מתחילים להבין מה באמת רוצים? נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של חוסר כיוון בחיים בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

לסיכום

חוסר כיוון אינו בהכרח ריק. לפעמים הוא מרחב מעבר בין דרך שכבר אינה מתאימה לבין דרך שעדיין לא נבנתה. כיוון יכול להיווצר כאשר אנחנו מחזקים את הקשר לרצון ולערכים, לומדים לשאת מידה מסוימת של אי-ודאות ומאפשרים להתנסות עצמה ללמד אותנו.

מחקרים ומקורות

• Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2000). Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being. American Psychologist, 55(1), 68–78. DOI: 10. 1037/0003-066X. 55. 1. 68.
• Hartley, C. A. , & Phelps, E. A. (2012). Anxiety and Decision-Making. Biological Psychiatry, 72(2), 113–118. DOI: 10. 1016/j. biopsych. 2011. 12. 027.
• Grupe, D. W. , & Nitschke, J. B. (2013). Uncertainty and Anticipation in Anxiety. Nature Reviews Neuroscience, 14(7), 488–501. DOI: 10. 1038/nrn3524.

הבהרה: המידע במאמר נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או נפשי.