קושי בקבלת החלטות – מה עוצר אותנו מלבחור?

יש החלטות שנעשות כמעט בלי מחשבה, ויש החלטות שיכולות להחזיק אותנו שבועות, חודשים ולעיתים שנים. אנחנו בודקים שוב, שואלים עוד אדם, מנסים לחשוב על כל תרחיש – ועדיין לא מרגישים בטוחים מספיק לבחור. לעיתים הבעיה אינה שאין לנו מספיק מידע, אלא שאנחנו מנסים להגיע לרמת ודאות שהחיים אינם יכולים לתת.

כשכל בחירה מרגישה כבדה

קושי בקבלת החלטות יכול לנבוע מריבוי אפשרויות, פחד מטעות, צורך בוודאות, חשש מאכזבה, ביקורת עצמית או תחושה שכל בחירה תסגור אפשרות אחרת.

ככל שההחלטה נוגעת יותר לזהות, למערכות יחסים, לעבודה או לעתיד, כך היא יכולה להפעיל יותר שכבות רגשיות.

המלכודת של ודאות מלאה

בחלק מההחלטות אין דרך לדעת מראש מהי הבחירה המושלמת. אפשר לאסוף מידע, לשקול סיכונים ולהתייעץ, אבל בשלב מסוים נותר מרכיב של אי-ודאות.

כאשר המטרה הופכת ל"לא לבחור עד שאדע בוודאות", ההתלבטות יכולה להימשך בלי שמתקבל מידע חדש. המוח ממשיך לייצר עוד תרחישים, אבל התחושה אינה נעשית בטוחה יותר.

מה המחקר אומר על אי-ודאות וחוסר החלטיות?

מחקר עדכני מספק תמונה ישירה למדי. במחקר חווייתי מ-2024 של Appel ועמיתיו, 247 משתתפים דיווחו מספר פעמים ביום על החלטות אמיתיות מחייהם. חוסר סבילות לאי-ודאות ניבא יותר חוסר החלטיות ויותר התנהגויות שנועדו לייצר ביטחון.

במחקר ניסויי שפורסם ב-2025, Appel ו-Gerlach הצליחו לשנות באופן ניסויי את רמת חוסר הסבילות לאי-ודאות בקרב 301 משתתפים. עלייה בחוסר הסבילות לאי-ודאות הובילה ליותר חוסר החלטיות בהחלטות אישיות. זהו ממצא חשוב משום שהוא מצביע לא רק על קשר סטטיסטי אלא על השפעה סיבתית בניסוי.

חרדה יכולה להשפיע על בחירה — Hartley ו-Phelps סקרו את הקשר בין חרדה לקבלת החלטות והצביעו על כך שהטיות הקשורות לפחד ולציפייה לתוצאות שליליות יכולות להשפיע על האופן שבו אנחנו מעריכים אפשרויות.

זה לא אומר שכל מי שמתקשה להחליט סובל מהפרעת חרדה. אבל כאשר המערכת רגישה במיוחד לאפשרות של טעות או תוצאה שלילית, הבחירה יכולה להרגיש מסוכנת יותר ממה שהיא נראית מבחוץ.

לבדוק מה באמת חשוב — כאשר אנחנו טובעים בפרטים, כדאי לחזור לשאלות בסיסיות: מה חשוב לי כאן? על מה אני לא מוכן לוותר? איזה מחיר אני מוכן לשלם? איזו בחירה מתאימה יותר לערכים ולכיוון שלי, גם אם אינה מושלמת?

החלטה טובה אינה תמיד החלטה שמבטיחה תוצאה טובה. לפעמים היא החלטה שנעשתה באופן אחראי מתוך המידע שהיה לנו.

להבדיל בין החלטה לבין ניסיון לשלוט בעתיד

לפעמים אנחנו דורשים מהחלטה לעשות משהו שהיא אינה יכולה לעשות: להבטיח שלא נצטער, שלא ניכשל וששום דבר לא ישתבש.

אבל החלטה היא פעולה בהווה מול עתיד שאינו ידוע. היכולת לבחור כוללת גם יכולת לשאת את העובדה שלא הכול בשליטתנו.

איך אני עובד עם קושי בקבלת החלטות בקליניקה?

אני בודק עם האדם מה בדיוק הופך את הבחירה למסוכנת מבחינתו. האם זו אפשרות לטעות? אכזבה של מישהו? אובדן? פחד מאחריות? תחושה שאין דרך לחזור?

אנחנו עובדים עם המחשבות, האמונות והרגשות שמתעוררים סביב הבחירה, עם תגובת הגוף ועם הרובד האנרגטי כחלק מהגישה שלי. לעיתים הקושי בהחלטה מחובר לחוויות עבר שבהן טעויות קיבלו מחיר רגשי גבוה או שבהן האדם למד לא לסמוך על עצמו.

במקביל אני רוצה לחזק את הקרקע שממנה בוחרים: מה חשוב לי, מה אני רוצה, ומהו הסיכון שאני מוכן לשאת. המטרה אינה לקבל ממני תשובה איזו החלטה לעשות, אלא להרחיב את היכולת לבחור מתוך עצמך.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו קושי בקבלת החלטות נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של קושי בקבלת החלטות אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של קושי בקבלת החלטות קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הפחד, ההרגל, הצורך בביטחון והמחיר שהמערכת מייחסת לשינוי. השאלה מה עוצר אותנו מלבחור? נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

אם קשה לכם להחליט גם כשכבר בדקתם הכול

לפעמים הקושי אינו מחסור במידע אלא ניסיון להגיע לוודאות מוחלטת לפני שבוחרים.

בעבודה איתי אנחנו בודקים מה הופך את הבחירה למסוכנת כל כך: פחד מטעות, אחריות, חרטה, ביקורת או צורך בשליטה — ועובדים עם המנגנון שמחזיק את חוסר ההחלטה.

אם אתם תקועים סביב החלטה ולא מצליחים להתקדם למרות כל הניתוחים — אפשר לפנות אליי ולבדוק יחד מה באמת עוצר.

לפרטים על העבודה האישית איתי

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של קושי בקבלת החלטות בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של קושי בקבלת החלטות, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

לסיכום

קושי בקבלת החלטות אינו תמיד בעיית מידע. לפעמים הוא בעיית ודאות: ניסיון להגיע לביטחון מוחלט לפני פעולה. כאשר אנחנו מבינים מה הופך את אי-הוודאות לקשה, עובדים עם הפחד ומתחברים לערכים ולרצון, אפשר לבנות דרך לבחור גם בלי לדעת מראש את כל מה שיקרה.

מחקרים ומקורות

• Appel, H. , Krasko, J. , Luhmann, M. , & Gerlach, A. L. (2024). Intolerance of Uncertainty Predicts Indecisiveness and Safety Behavior in Real-Life Decision Making: Results from an Experience Sampling Study. Journal of Research in Personality, 110, 104490. DOI: 10. 1016/j. jrp. 2024. 104490.
• Appel, H. , & Gerlach, A. L. (2025). Intolerance of Uncertainty Causally Affects Indecisiveness. British Journal of Clinical Psychology, 64(3), 806–816. DOI: 10. 1111/bjc. 12534.
• Hartley, C. A. , & Phelps, E. A. (2012). Anxiety and Decision-Making. Biological Psychiatry, 72(2), 113–118. DOI: 10. 1016/j. biopsych. 2011. 12. 027.
• Grupe, D. W. , & Nitschke, J. B. (2013). Uncertainty and Anticipation in Anxiety. Nature Reviews Neuroscience, 14(7), 488–501. DOI: 10. 1038/nrn3524.

הבהרה: המידע במאמר נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או נפשי.