למה חרדה לא עוברת? – להבין את המעגל שמזין אותה

הדבר המתסכל בחרדה הוא שלעיתים אנחנו עושים הרבה כדי להפסיק אותה – והיא דווקא נשארת. הסיבה היא שחלק מהפעולות שמספקות הקלה מיידית יכולות ללמד את המוח שהאיום אמיתי ושבלעדיהן לא היינו מסתדרים. כדי לשנות חרדה, צריך לעיתים לשנות לא רק את התחושה אלא גם את המעגל שסביבה.

הימנעות

אם אני מפחד מנהיגה ונמנע מנהיגה, איני חווה חרדה – אבל גם איני מקבל מידע חדש. המוח נשאר עם ההנחה שנסיעה מסוכנת ושנמנעתי בזכות ההגנה.

חיפוש ודאות

שאלות חוזרות, בדיקות בגוגל, בדיקות רפואיות מעבר לנדרש או צורך שאדם אחר יבטיח שהכול בסדר יכולים להפחית חרדה לזמן קצר. אבל אם כל ספק דורש תשובה, הסף לספק נעשה נמוך יותר. Grupe ו-Nitschke מתארים אי-ודאות כרכיב מרכזי בחרדה עתידית.

פחד מתחושות הגוף

כשכל דופק או סחרחורת מפורשים כסכנה, הגוף עצמו הופך לטריגר. אז האדם מנסה לשלוט בנשימה, בדופק ובתחושות, והקשב נשאר תקוע בהן.

מחשבות על מחשבות

לא רק מה יקרה מפחיד, אלא גם למה אני חושב כך או אם אני חרד, כנראה יש סיבה. כך החרדה נעשית הוכחה לעצמה.

מהבנה לשינוי בחיים

איך מפסיקים לתת לחרדה לנהל את הדרך שבה אנחנו מרגישים ומגיבים?

בעבודה האישית איתי אנחנו לא מסתפקים רק בניסיון להבין את החרדה. אנחנו בודקים מה מפעיל אותה, מה ממשיך להזין אותה ואיפה היא פוגשת אתכם בחיים — ועובדים עם הרגש, התודעה, הגוף והאנרגיה כדי לאפשר שינוי עמוק יותר מבפנים.

המטרה היא בהדרגה ליצור יותר מרחב, יציבות ובחירה במקום שבו החרדה הייתה רגילה להוביל את התגובה.

אם אתם רוצים לבדוק איך אפשר לעבוד עם החרדה בדרך אחרת, אתם מוזמנים למפגש אישי איתי.

לפרטים על טיפול בחרדה אצלי

לסקירה רחבה של אפשרויות העבודה והטיפול, קראו גם: טיפול בחרדה – איך מטפלים בחרדות ומה יכול לעזור?

מה המחקר על חשיפה מלמד

חשיפה אפקטיבית אינה רק לחכות עד שהחרדה יורדת. גישת inhibitory learning מדגישה יצירת למידה חדשה והפרת ציפיות. כלומר, השינוי מתרחש כשאנחנו מגלים שהמציאות יכולה להיות שונה מהתחזית, ושאנחנו מסוגלים לפעול בלי כל אמצעי הביטחון.

איך אני עובד עם המעגל

אנחנו ממפים יחד את הטריגר, הפרשנות, התחושה, פעולת הביטחון וההקלה. משם מחליטים מה צריך להשתנות בהדרגה. אני משלב רגש, גוף ותודעה, ובמקרים מתאימים גם רובד אנרגטי, אבל לא משתמש בעבודה אנרגטית כדי לעקוף הימנעות או למידה התנהגותית כאשר אלה מרכז הבעיה.

מחקרים ומקורות

• Craske, M. G., et al. (2014). Maximizing Exposure Therapy. DOI: 10.1016/j.brat.2014.04.006.
• Grupe, D. W., & Nitschke, J. B. (2013). Uncertainty and Anticipation in Anxiety. DOI: 10.1038/nrn3524.
• Papola, D., et al. (2024). Psychotherapies for Generalized Anxiety Disorder. DOI: 10.1001/jamapsychiatry.2023.3971.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.