מרגיש שמשהו חסר בחיים – גם כשהכול לכאורה בסדר

יש אנשים שקשה להם להסביר למה הם לא מרוצים. אין בהכרח משבר, ובכל זאת קיימת תחושה שקטה: משהו חסר. היא יכולה להרגיש כריקנות, שעמום, חוסר חיות או געגוע למשהו שאין לו עדיין שם.

דווקא כאשר החיים נראים טוב מבחוץ קשה לתת לתחושה הזאת לגיטימציה. אבל הכרת תודה וחוסר מימוש יכולים להתקיים יחד.

למה קשה לקחת ברצינות את תחושת החסר?

כאשר אין בעיה ברורה, קל להשוות לאחרים ולומר שאין לנו זכות להתלונן. אבל השוואה אינה עונה על השאלה מה חסר לאדם המסוים.

אפשר להעריך מאוד את מה שיש ולזהות במקביל צורך שלא מקבל מקום.

מה יכול להיות חסר? — לא תמיד חסר דבר שאפשר לקנות או להשיג. ייתכן שחסרים משמעות, יצירה, קשר עמוק, זמן לעצמנו, חופש, השפעה, קהילה או תחושת התפתחות.

ככל שהחסר מקבל שם, הוא נעשה פחות מאיים ויותר שימושי. אפשר להתחיל לבנות סביבו אפשרויות.

מה המחקר אומר על משמעות?

Steger ועמיתיו מצאו שנוכחות של משמעות בחיים קשורה בדרך כלל למדדי רווחה חיוביים יותר. מודל הרווחה של Ryff מוסיף מטרה בחיים, צמיחה אישית, אוטונומיה ויחסים.

רווחה אינה רק היעדר מצוקה. אדם יכול לא להיות בדיכאון או במשבר ועדיין לחוות שחסרים צמיחה והתאמה.

למה החסר מופיע דווקא אחרי הישגים?

בזמן שאנחנו בדרך למטרה, היא מארגנת תשומת לב, זמן ואנרגיה. אחרי ההשגה, המערכת מתרגלת והיעד מפסיק להיות מרכז. מחקר על Hedonic Adaptation מתאר כיצד אנשים מסתגלים גם לשינויים חיוביים, כך שההשפעה הרגשית שלהם נחלשת עם הזמן.

זה לא אומר שההישג חסר ערך. הוא פשוט לא יכול לשאת לבדו את כל תחושת המשמעות.

לא למהר למלא את החסר — כשלא נעים, קל לרוץ לפרויקט חדש, רכישה או שינוי גדול. לפעמים זה מצוין, אבל אם לא הבנו מה חסר, אפשר להישאר עם אותה תחושה באריזה חדשה.

לפני שממלאים כדאי לשאול: איזה סוג חוויה חסר לי, ואיך הייתי מזהה שהוא התחיל לחזור?

החסר יכול להפוך לכיוון

אם מתברר שחסרה יצירה, אפשר לבדוק איך היא חוזרת לשבוע; אם קשר, איך משקיעים בו; אם עצמאות, היכן אפשר להגדיל בחירה. לא צריך תמיד שינוי זהות.

המטרה היא לתרגם תחושה מעורפלת למרכיב שאפשר להזיז.

איך אני עובד עם תחושת חסר?

אני בודק איפה יש חיות ואיפה אין, מה היה פעם ונעלם ומה האדם רוצה אך אינו מרשה לעצמו לרצות. העבודה משלבת הבנה, רגש, תודעה, גוף ובמידת הצורך גם רובד אנרגטי כחלק מהגישה שלי.

אחרי שהחסר מקבל שם, אנחנו מחפשים פעולה שמכניסה יותר ממנו לחיים. לא כדי "למלא חור" במהירות, אלא כדי לבנות התאמה.

מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?

בחלק מהמקרים של מרגיש שמשהו חסר בחיים, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.

הגוף והרגש יכולים להראות איפה הקונפליקט נמצא

לפעמים הראש אומר "כן" אבל הגוף מתכווץ, ולפעמים מחשבה מפחידה מופיעה דווקא סביב אפשרות שמרגישה חיה ומשמעותית. אין צורך להפוך כל תחושה למצפן מוחלט, אבל כדאי להקשיב אליה כחלק מהמידע. בהקשר של מרגיש שמשהו חסר בחיים אני בודק מה קורה כאשר מדמיינים את הצעד: האם עולה פחד מכישלון, אשמה, אובדן זהות, חשש מאכזבה או תחושת חוסר ראויות. כשמבינים מה בדיוק מופעל, אפשר לעבוד עם החסם ולא רק לנסות לייצר עוד מוטיבציה.

צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול

כאשר נושא כמו מרגיש שמשהו חסר בחיים נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.

איך נראית תנועה אמיתית?

שינוי בהקשר של מרגיש שמשהו חסר בחיים אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.

לפעמים אנחנו יודעים היטב לאן היינו רוצים להגיע, ובכל זאת נשארת בפנים תחושה של חוסר סיפוק, תקיעות ולעיתים גם ריקנות.

בעבודה האישית איתי אני עוזר להתבונן בעולם הפנימי במה שמניע אותנו, במה שעוצר אותנו ובדפוסים שפועלים מתחת לפני השטח ולחבר בין ההבנה הפנימית לבין הבחירות, התנועה והחיים עצמם.

אם גם אתם מרגישים שיש בכם יותר, אבל משהו עדיין לא מתחבר לכדי מימוש והגשמה, מוזמנים למפגש אישי איתי. נוכל לבדוק יחד מהו הכיוון הנכון עבורכם, מהו מימוש מבחינתכם ומה באמת נותן לכם תחושת משמעות בחיים.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים.
מוזמנים לבדוק אם זה מתאים לכם.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום

בהקשר של מרגיש שמשהו חסר בחיים קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הערכים, תחושת המשמעות, הציפיות מבחוץ והחלקים שמבקשים יותר ביטוי. השאלה גם כשהכול לכאורה בסדר נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.

בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה

אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של מרגיש שמשהו חסר בחיים בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.

לא להפוך תקופה של אי־בהירות לזהות

כאשר העיסוק במרגיש שמשהו חסר בחיים נמשך זמן רב, קל להגיע למסקנה שמשהו בנו מקולקל או שאין לנו יכולת לבחור. אבל חוסר בהירות הוא מצב, לא זהות. הוא יכול להיווצר כאשר כמה ערכים מתנגשים, כאשר מסלול ישן כבר לא מתאים או כאשר המחיר של שינוי עדיין מרגיש גדול. ההפרדה בין "אני לא יודע" לבין "אני אדם שלא יודע" חשובה, משום שהיא משאירה מקום לסקרנות, ניסוי ותנועה במקום להפוך תקופה מסוימת להגדרה קבועה של עצמנו.

לסיכום

אם משהו חסר גם כשהכול לכאורה בסדר, לא חייבים להרוס את הקיים. אפשר להקשיב, לדייק את החסר ולתת לו צורה. לעיתים התחושה הזאת היא לא סימן שמשהו מקולקל, אלא מידע על השלב הבא.

מחקרים ומקורות

• Steger, M. F. , Frazier, P. , Oishi, S. , & Kaler, M. (2006). The Meaning in Life Questionnaire. DOI: 10. 1037/0022-0167. 53. 1. 80.
• Ryff, C. D. (2014). Psychological Well-Being Revisited. DOI: 10. 1159/000353263.
• Niemiec, C. P. , Ryan, R. M. , & Deci, E. L. (2009). The Path Taken. DOI: 10. 1016/j. jrp. 2008. 09. 001.
• Lyubomirsky, S. (2011). Hedonic Adaptation to Positive and Negative Experiences. In The Oxford Handbook of Stress, Health, and Coping.

כל הנכתב במאמר זה נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי.