לפעמים אנחנו מחליפים מקום עבודה, קשר, סביבה או החלטה – ובכל זאת אחרי זמן מה פוגשים שוב חוויה מוכרת. זה לא אומר שכל מה שקורה לנו נוצר על ידינו, ולא כל חזרה בחיים היא "דפוס". אבל כאשר אותו רצף פנימי חוזר שוב ושוב, כדאי לבדוק מה בתוכנו ממשיך לייצר את אותה תגובה.

כשאותו סיפור חוזר
אדם יכול למצוא את עצמו שוב בקשר שבו הוא מרצה, שוב בעבודה שבה הוא נשחק, שוב במצב שבו הוא דוחה עד הרגע האחרון או שוב מול תחושה שהוא אינו מספיק טוב.
הנסיבות משתנות, האנשים משתנים, אבל משהו בחוויה נשאר דומה. המקום הטיפולי המעניין הוא לא להאשים את האדם במה שקורה לו, אלא לזהות את החלק שחוזר בתגובה שלו.
דפוס הוא דרך שנלמדה
מחקר על הרגלים מתאר כיצד חזרתיות בהקשר מסוים יוצרת קשרים בין גירוי לתגובה. Wood ו-Rünger מסבירים שהרגלים יכולים להפוך לדרך פעולה יעילה ואוטומטית, גם כאשר המטרות המודעות שלנו השתנו.
Gardner מציע לראות הרגל כתהליך שבו גירוי מסוים מעורר דחף לפעול בעקבות קשר שנלמד. הדחף הזה יכול להתחרות בבחירה מודעת. כלומר, אפשר לדעת שאנחנו רוצים להגיב אחרת ועדיין להרגיש שהתגובה הישנה מגיעה כמעט מעצמה.
לזהות את הרצף — דרך טובה להתחיל היא לפרק את הדפוס: מה היה הטריגר? איזו משמעות נתתי לו? מה הרגשתי? מה קרה בגוף? מה עשיתי? ומה הייתה התוצאה?
לדוגמה: אדם לא מקבל תשובה להודעה. הוא מפרש זאת כדחייה, מרגיש חרדה, שולח עוד הודעות ואז מתבייש. בפעם הבאה אותו רצף חוזר. ברגע שהרצף נעשה גלוי, אפשר להתחיל לעבוד בנקודות שונות שלו.
מה הדפוס מנסה לעשות עבורי? — דפוס בעייתי בהווה יכול היה להיות הגיוני בזמן שבו נוצר. ריצוי אולי שמר על קשר. הימנעות אולי הקטינה סיכון לביקורת. שליטה אולי נתנה תחושת ביטחון בתוך אי-ודאות.
לכן במקום לשאול רק "איך אני נפטר מזה? ", אני מעדיף לשאול גם "איזה תפקיד זה ממלא? ". אם נבין את התפקיד, נוכל לבנות דרך חדשה שמספקת צורך דומה בלי לשלם את אותו מחיר.
שינוי אינו מחיקה — דפוס ישן יכול להמשיך להופיע גם אחרי שכבר נעשתה עבודה. ההבדל הוא שהוא לא חייב לנהל את הפעולה. לעיתים הסימן הראשון לשינוי הוא לא שהתגובה נעלמה, אלא שאנחנו מזהים אותה מוקדם יותר ונוצר מרווח קטן לפני הפעולה.
מחקרם של Lally ועמיתיה על היווצרות הרגלים מראה שאוטומטיות נבנית דרך חזרתיות ובהדרגה. אפשר להשליך מכך עיקרון חשוב: גם תגובה חדשה זקוקה לעיתים לניסיון חוזר לפני שהיא נעשית טבעית יותר.

למה הבנה לבדה לא תמיד משנה את הדפוס
אדם יכול לדעת בדיוק מאיפה הדפוס שלו מגיע ועדיין להגיב מתוכו. זה קורה משום שהדפוס אינו רק סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. הוא יכול להיות מחובר לרגש, לתחושות גוף, לציפייה אוטומטית ולדרך שבה המערכת למדה לזהות איום או ביטחון.
לכן אני מחפש גם את החוויה בזמן אמת. מה קורה בתוכך כאשר הדפוס מתחיל? שם העבודה הופכת מהסבר למפגש.
איך אני עובד עם דפוסים חוזרים בקליניקה?
אני מתחיל בזיהוי הרצף החוזר ובניסיון להבין מה מפעיל אותו ומה הוא מנסה לעשות עבור האדם. משם אפשר לפגוש את המחשבות והאמונות, את הרגש, את תגובת הגוף ואת החוויות שמהן נבנתה הדרך הזאת.
בגישה שלי העבודה משלבת גם רובד אנרגטי. המטרה אינה רק להבין את הדפוס אלא לאפשר חוויה חדשה במקום שבו הוא מופעל. אם בעבר הדפוס נתן הגנה, אנחנו מחפשים דרך שבה האדם יוכל להרגיש מוגן מספיק גם כאשר הוא בוחר אחרת.
לבסוף אנחנו בודקים את הביטוי בחיים: מה תהיה תגובה חדשה בפעם הבאה שהטריגר יופיע?
צעד קטן במקום הנכון יכול להיות שינוי גדול
כאשר נושא כמו דפוסים חוזרים נמשך זמן רב, קל לחשוב שהפתרון חייב להיות מהפכה. לעיתים דווקא פעולה קטנה שוברת את הרצף: לשלוח פנייה, לקבוע שיחה, להגיד לא, להקדיש שעה לפרויקט או להפסיק התחייבות שכבר אינה נכונה. הערך של הצעד אינו בגודל שלו אלא בכך שהוא מייצר מידע חדש וחוויה חדשה. פעולה אחת אינה פותרת הכול, אבל היא יכולה להפוך מצב מעורפל למשהו שאפשר להמשיך לעבוד איתו.
איך נראית תנועה אמיתית?
שינוי בהקשר של דפוסים חוזרים אינו נמדד רק בתוצאה חיצונית כמו עבודה חדשה, קשר או החלטה גדולה. לעיתים הוא מתחיל קודם: פחות ויכוח פנימי, יותר יכולת לשאת אי־ודאות, בהירות טובה יותר לגבי מה חשוב, או פעולה שלא הייתה אפשרית קודם. כאשר המערכת מפסיקה לדרוש ודאות מושלמת לפני כל צעד, נוצרת יותר גמישות. משם אפשר להתקדם, לבדוק, לתקן כיוון ולהמשיך — במקום להישאר שנים בניסיון למצוא בחירה שאין בה שום סיכון.
אם אותו דפוס חוזר שוב ושוב
כשאנחנו מוצאים את עצמנו שוב באותה תגובה, אותה בחירה או אותה מערכת יחסים, בדרך כלל יש משהו עמוק יותר שממשיך להפעיל את הדפוס.
בעבודה איתי אנחנו לא מסתפקים בזיהוי הדפוס. אנחנו בודקים מה יוצר אותו, מה מחזיק אותו ואיזו תגובה פנימית ממשיכה להזין אותו — ואז עובדים עם השורש ברמה רגשית, תודעתית ואנרגטית.
אם אתם כבר מזהים את הדפוס אבל עדיין לא מצליחים להשתחרר ממנו — אתם מוזמנים לפנות אליי.

רצון לשינוי יכול להתקיים לצד כוח שמבקש להישאר במקום
בהקשר של דפוסים חוזרים קל לחשוב שאם באמת היינו רוצים, פשוט היינו עושים. בפועל יכולים לפעול בנו שני כוחות אמיתיים: חלק שרוצה לנוע וחלק שמנסה לשמור על מוכר, ביטחון או שייכות. אצל כל אדם היחס בין הכוחות שונה, ולכן חשוב לבדוק את הפחד, ההרגל, הצורך בביטחון והמחיר שהמערכת מייחסת לשינוי. השאלה למה אנחנו מוצאים את עצמנו שוב באותו מקום? נעשית מדויקת יותר כשלא מתייחסים לעצירה כאל עצלנות, אלא מנסים להבין מה המערכת חוששת שיקרה אם השינוי באמת יתרחש.
בהירות לא תמיד מגיעה לפני התנועה
אנשים רבים מחכים לרגע שבו יהיו בטוחים לחלוטין מה הם רוצים. אבל בהקשר של דפוסים חוזרים בהירות יכולה להיבנות גם מתוך ניסיון. שיחה, קורס קצר, פגישה, יום התנסות, פרויקט קטן או גבול חדש יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל רק מהמחשבה. אין פירוש הדבר לפעול בפזיזות; להפך, מדובר בניסויים קטנים שמאפשרים לבדוק איך אפשרות מרגישה במציאות. כך הבחירה נעשית מבוססת יותר ופחות תלויה בדמיון על מה שאולי יקרה.
מה שלי ומה הגיע מציפיות של אחרים?
בחלק מהמקרים של דפוסים חוזרים, הקושי אינו שאין רצונות אלא שקשה להבחין ביניהם לבין קולות שנאספו לאורך השנים: מה נחשב הצלחה, מה "צריך" לעשות בגיל מסוים, מה יחשבו ומה בטוח יותר. בירור כזה אינו דורש למרוד בכל ציפייה. המטרה היא לדעת מה אנחנו בוחרים מרצון ומה אנחנו ממשיכים רק מפני שהוא מוכר. ככל שההבחנה ברורה יותר, קל יותר לקחת אחריות על הבחירה גם כשהיא אינה מושלמת.
לסיכום
דפוס חוזר אינו זהות. הוא דרך שנלמדה והפכה מוכרת. כאשר הוא נעשה גלוי, אפשר להבין את התפקיד שלו, לעבוד עם החוויה שמחזיקה אותו וליצור בהדרגה תגובה נוספת. השינוי אינו מחיקה של העבר, אלא הרחבת האפשרויות שלנו בהווה.
מחקרים ומקורות
- Wood, W. , & Rünger, D. (2016). Psychology of Habit. Annual Review of Psychology, 67, 289–314. DOI: 10. 1146/annurev-psych-122414-033417.
- Gardner, B. (2015). A Review and Analysis of the Use of ‘Habit’ in Understanding, Predicting and Influencing Health-Related Behaviour. Health Psychology Review, 9(3), 277–295. DOI: 10. 1080/17437199. 2013. 876238.
- Lally, P. , van Jaarsveld, C. H. M. , Potts, H. W. W. , & Wardle, J. (2010). How Are Habits Formed: Modelling Habit Formation in the Real World. European Journal of Social Psychology, 40(6), 998–1009. DOI: 10. 1002/ejsp. 674.
הבהרה: המידע במאמר נועד למידע ולהעשרה בלבד ואינו מהווה אבחון או תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או נפשי.
